The Trimads

כתבה מאת לירן קול.

אני אוהבת ספרים שבכל עמוד שאני מעבירה, הבטן מתהפכת. כאלה שמשאירים אותי על הקצה של הכיסא. כאלה שאם אני אנשום תוך כדי הקריאה, אני אפספס משהו. אלו שגורמים לי לחזור כל פעם כמה שורות אחורה, לראות שמה שקראתי זה אכן זה. כאלו שגורמים לי לצרוח לתוך כרית.

כאלו שבסיום אני שואלת את עצמי בערך 450 פעם – מה, לעזאזל, קראתי עכשיו??

ישנם לצערי רק שלושה ספרים כאלו, ומאחר וקשה מאוד לסכם אותם לסקירה אחת שלמה, החלטתי לכתוב עליהם כאן. בקצרה, בלי הרבה תיאורים ובעיקר בלי הרבה פרטים.

 

1.     Midnight Lily – Mia Sheridan

הספר התשיעי בסדרת A Sign of Love שקיבל השראה ממזל בתולה, הוא ספר שקראתי בארבע שעות. לא יכולתי להניח אותו ולו לשנייה. עצם העובדה כי מעורבים בעלילה מוטיבים של בריאות הנפש, רק הוסיף למסתורין האופף אותה. סיפורה של לילי הוא יוצא דופן, כך גם של גיבור הספר שאת זהותו אשאיר לכם לגלות לבד.

2.     Verity – Colleen Hoover

לאלו מכם שלא יודעים, אחת החברות הקרובות ביותר של קולין הובר היא טארין פישר והן אף כתבו יחד סיפור. טארין הידועה במוח המופרע שלה קצת השפיעה על קולין והתוצאה? ספר שעשה עיסה מהמוח שלי. הספר מטורף, מלא בתיאורים שחלקם מאוד לא קלים. בכל פרק חשבתי שהנה, זו הנקודה הכי רחוקה של טירוף שניתן להגיע אליה. ובכל פרק נוכחתי לגלות שהנה, לטירוף יש גבול חדש. הפסקתי לספור כמה פעמים סגרתי את הקינדל כדי לבדוק שוב מי הסופרת שכתבה את הספר הזה. למי שרוצה חתיכת רכבת הרים – זה הספר.

3.     Unravel – Calia Read

עבר המון זמן מאז שקראתי את הספר, אבל מה שנשאר אלו התחושות. שוב, מוטיבים של בריאות הנפש הם דבר מרתק בעיני והיו רגעים שהרגשתי ששפיותי בורחת ממני בדיוק כפי שגרה לגיבורת הספר.

 

למי שמרגיש בשגרת קריאה, שכל ספר דומה לקודמו וצריך רענון, אני ממליצה לעלות על הרכבת הפסיכית וקצת להרפות מהשליטה שחיי היומיום דורשים מאיתנו.

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה