The Living Canvas – Pepper Winters

סקירה מאת איה אבראהים.

 

ספר שני בדואט, קדם לו The Body Painter וכן, חובה לקרוא לפי הסדר‼

מי שלא קראה את הראשון, זה הזמן לעצור את קריאת מילותיי ולהשיג עותק באופן בהול

לסקירתי לספר הראשון:
https://bit.ly/2OS3Egj

כשפפר וינטרס פוגשת את חוק וסדר… זה חייב להיות מדהים


“Tick.
Tock.
It’s over.”

כזכור, הספר הראשון הותיר אותנו פעורי פה… עם חרדה וחוסר אמונה שזה באמת מה שמתרחש. שגיל הולך לבצע את מה שאמר שעליו לבצע.
עוד פעם אחת לצייר…עוד פעם אחת לעטר את גופה של אולין ..עוד פעם אחת…ודי.

 

 “His paint had the magic to lie, hide sins, and camouflage flaws. He could create a masterpiece from imperfection.”

 

בספר הראשון נחשפנו למה שעבר על גיל, למה שעיצב את אופיו המאופק והשקט, מה סדק את ליבו ומוסס כל צורך, רצון או יכולת להושיט יד ולבקש עזרה. הוא שומר הכל לעצמו, מתמודד לבד ואיכשהו, זה עבד. עד שזה כבר היה מאוחר מדי. ברגעים הכי קריטיים שבהם היה צריך לשבור את דפוסי התנהגותו והרגליו החשדניים…הוא דבק בהם. והמחיר? קשה מנשוא.

 

היחידה שאי פעם אהב, זו שלמענה ליבו פעם וזו שמוטטה אותו ברוב נדיבות ליבה ורצונה הטוב להיות תמיד שם ללא תנאי היא אולין.
היא ניסתה לדרבן אותו להיפתח, הוא נאטם.
היא ניסתה ללטף, הוא הדף.
כולה רוך ועדינות, והוא? נוקשות וחדות.
אך הלב…אוי הלב מה עולל להם. שניהם אהבו אך האם יוכלו לשרוד?

 

“Our foundations were rotten and full of holes.
Our walls were riddled with secrets and lies.
Our trust was torn apart.
There was no us anymore.”

 

בספר הזה אולין עוברת תהליך פנימי. היא מחליטה שהגיע הזמן שתעניק לעצמה את העדיפות הראשונה, שהגיע הזמן שרגשותיה יקבלו את הבכורה והיא עומדת על שלה. חיים חדשים. נמאס לה לנסות להבין. כאב לה מדי לנסות להכיל. צבט לה בלב שאינה עדיפות. שרף אותה שאינה יכולה להיות הכתובת, הכתף לבכות עליה, האחת להישען עליה ולהיעזר בה, האחת לבטוח בה.

 

 “You’re a walking gift of pain, Gilbert Clarck.”

 

ופה אנחנו מקבלים את האמת העירומה. את הכאב במלוא הדרו ותפארתו. גיל עובר שינוי אף הוא. הוא מבין שהוא חייב לחשב מסלול מחדש, שהוא צריך להחזיר ולו במילים את מה שתמיד ניתן לו. כל שהתבקש זה שיפתח את סוגר ליבו ויחשוף את מה שאוכל אותו כל חייו.

והוא עושה זאת בדרך הכי פואטית, מרגשת וציורית…תרתי משמע. מודה בלב שלם שהסצנה הזו נגעה בי מאוד.

והכנות…הכנות שנהרה ממנו, טפטפה ביחד עם צבעיו על הרצפה, עשתה את השינוי…גיל הפך לאדם חופשי.

 

 “I no longer had frost around my heart. No icicles in my blood or snow within my voice. I was done freezing O out from my truth.”

 

למען האמת, הסוף שבו הסתיים הספר הראשון זרק אותי לאלפי תרחישים עם מוטיב משותף מובהק, אך איך לא? אמנית התעתועים ומלכת המילים יצרה משהו אחר, משהו שונה, משהו עדין אך מטלטל בה בעת.

בספר הזה תעצומות הנפש, חשיבותם של חברי אמת, חשיבותה של תמיכה וחשיבותה של האמת מקבלים במה מרכזית וההצגה הייתה מרהיבה, מותחת, מרגשת ועם הרבה מתח בין תקווה ואבדון.

ובנוהל, בחרתי להשאיר לכם את רוב העלילה לגלות לבד. להכיר את הנפשות הפועלות. להרגיש את התסכול. לגעת בקצות האצבעות בפני הדמויות בתקווה לנחם, לגלות את היופי הטמון באהבת אמת ולראות כמה רחוק אדם מסוגל ללכת וכמה הוא מוכן להקריב בשביל האהובים עליו ביותר.
עונג צרוף של דואט!

 

**קיבלתי עותק ARC לקריאה מוקדמת לכתיבת סקירה אובייקטיבית ושוב, אני משוחדת. נפלתי שדודה נוכח יצירתה המופלאה של פפר.

 

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכיש באנגלית לחצו כאן:

The Body Painter

The Living Canvas

 

לקריאת ספריה המתורגמים של הסופרת לחצו כאן.

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה