סקירה מאת יפעת ארניה. “אחרי הלילה שלנו יחד, העברתי חודשים בבר המלון ההוא עם עין פקוחה תמיד, מחכה שהוא יעבור בפתח. השתוקקתי אליו יותר משהשתוקקתי לניקוטין בחיי. חמישה חודשים לאחר מכן, התבוננתי בדלת, מתפללת שיחזור מסיבה אחרת לגמרי”.

סקירה מאת יעל אסולין. **  “ואז אני שומע את זה. את קצב הנשימות שלנו. את התוף של פעימות ליבנו. את הרחש באוויר. המקצב המופלא פועם, דרכי, מעיר תחושות שמעולם לא חשתי, מלחין מנגינה שמעולם לא שמעתי. הצלילים מלטפים והמהפנטים אותנו. זה כל־כך הרבה יותר מעונש או מתענוג אסור. היא לעולם לא תוכל להיות טעות.”