תפוזי הדם מאת ליאורה רוזנפלד.

סקירה מאת יפעת ארניה.

קחו דקה…

תפליגו איתי עם הזיכרונות

‘להיטון’,

קסטות…תקליטים…הסרט ‘אהבה בשחקים’….

זוכרים את החיים של פעם?!

אלו של…שנות ה80, 90?!

אבל,

לפני הכל שימו אותי ברמקולים

https://www.youtube.com/watch?v=3PUY0kn95-M

 

מדובר ברומן ארצישראלי קסום בשנות ה-80 של מדינת ישראל.

זו הייתה חזרה קסומה במנהרת הזמן.

הכתיבה אמנם קצת בוסרית לטעמי,

אבל מצאתי את עצמי נסחפת לחלוטין עם העלילה,

בעיקר לתקופת הצבא.

 

נועה חוותה אובדן לאורך כל הדרך,

נדמה היה כי היא ‘בבוליווד’.

היא רק בת 19 וכבר שני הוריה נפטרו.

כל הזמן מנתה את רשימות ה’לא’,

מה לא יהיה שלה לנצח,

לא יכעסו עליה,

לא ייקחו אותה לשדה התעופה כשתטוס,

לא יחתנו אותה,

לא,

לא…

 

היו לא מעט רגעים בהם רציתי להיכנס פנימה,

לחבק אותה חזק,

לעזור לה לכוון את חייה,

להפיח לה את הבדידות הנוראית.

אמנם כולם מסביב ניסו לעזור ולבקר…

אך בסוף תהליך,

הבדידות נתנה את הטון הכללי.

היא מגנטה אליה גברים…

בעיקר אלה שהגוף והלב שלהם … תפוסים…

כאלה שהעדיפו חברה אחת לאור

ואחת… לצללים…

רציתי להתחנן אליה שתפסיק להיות פרס הניחומים,

שתפסיק לבחור להיות לאה במקום רחל,

שתעמוד על שלה!

בהחלט מגיע לה יותר.

קבלו ממני המלצה חמה

יפעת ארניה

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה