תעתוע מאת קולין הובר.

סקירה מאת עדי דוד.

אני אוהבת כל מיני סוגי ספרים: את הספרים המתקתקים האלה שעושים נעים בלב, קומדיות רומנטיות שגורמות לי לצחוק בקול או לחייך חיוך טיפשי. אבל הכי הכי אני אוהבת את הספרים האלה שנשארים איתי גם אחרי הקריאה. אלה שאני ממשיכה לחשוב עליהם ולהרהר בהם, שהדמויות הולכות איתי הלאה.  
 

 
תעתוע הוא בדיוק הספר הזה. 
 
לואן, סופרת צעירה ולא כ”כ מצליחה, נכנסת לנעליה הגדולות של וריטי, סופרת  שנבצר ממנה מסיבה רפואית להמשיך לכתוב את סדרת הספרים שלה. היא מתארחת בביתה ומגלה על וריטי דברים שגם בעלה, ג’רמי, לא ידע. היא נקרעת האם לגלות לג’רמי את האמת על אשתו או האם עדיף לו לחיות באי ידיעה. במקביל, דברים מוזרים מתרחשים בבית, דברים שקשה להסבירם. האם זהו פרי דמיונה בלבד?
 
הספר נקרא באנגלית, למרות שאני יודעת שגם בעברית התרגום עושה לו חסד. הייתי מגדירה אותו כמותחן אירוטי, סיפור האהבה בהחלט לא היה פה בקדמת הבמה. הסופרת הצליחה ליצור פה משולש אהבה שונה ממה שהתרגלנו. 
 
חווית הקריאה גם היתה שונה מהספרים האחרונים שקראתי. קראתי אותו בנשימה עצורה, הייתי במתח כל זמן הקריאה והעלילה הצליחה להפתיע אותי ולטלטל כל פעם מחדש. הייתי מזועזעת ומרותקת בו זמנית, לא יכולתי להניח אותו מהיד. התיאורים שם…. לא פשוטים. בטח להורים שבינינו. עם זאת, כשהגעתי לסוף הספר הבנתי שהם היו נחוצים. 
 
באנגלית הספר נקרא verity – אמיתיות. בעברית “תעתוע”. שני השמות מתאימים לו מאוד. גם כשסיימתי את הספר לא ידעתי למה להאמין. האם כל מה שחשבתי במהלך הקריאה לא היה נכון? האם נעשתה מניפולציה אחת אחרונה? הייתי צריכה לקרוא שוב את החלק האחרון של הספר כדי להגיע למסקנה שאולי אני לא באמת רוצה לדעת, והחלטתי שכמו בעוד מצבים בחיים, אין סוף אחד מוחלט וכמו בסדרת טלוויזיה אחת שמאוד אהבתי בשנות התשעים, ” האמת נמצאת אי שם”….
 
מזמינה אתכם לקרוא ולהגיד לי מה אתם  חשבתם,  איך הספר נגע בכם ובמה אתם בחרתם להאמין. 
 
במדד הלבבות הסגולים אני נותנת לו 5 לבבות + סטמפה של חובת קריאה.

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה