תחנת ביניים / תחנה סופית מאת מירב ישראל לוין.

סקירה מאת לירן קול.

“מול עיניי עמדה מטרה אחת בלבד – וזו שינתה את חיי. המטרה הזו עיצבה אותי”.

המשפט הזה פותח את הספר ואת אחת ההרפתקאות הגדולות אליהן נחשפתי מימיי.

לפני כמה שנים הייתי מכורה לסדרות משטרה, חקירות של רצח ומסתורין תמיד ריתקו אותי והדואט הזה החזיר אותי לימים אלו. תענוג אמיתי.

בר לביא, סטודנטית אשר איבדה את אמה, שאביה מעולם לא נכח ואפילו זהותו נשמרה ממנה בסוד, איבדה גם את כל חסכונותיה ורכושה במטרה להציל את מי שהייתה אמורה להינשא לו – ולאחר שהצילה את חייו, ניתקה איתו כל קשר. בניסיון להשיב לעצמה את חייה ולהרוויח כסף בעבודה שתאפשר לה להמשיך בלימודיה, החלה לעבוד במועדון בבאר שבע. שם, נצפתה ע”י בכיר במשטרה והוא הציע לה הצעה – לעבוד אצלו כסוכנת ולהפיל את אחת ממשפחות הפשע הגדולות בדרום. עבודתה כסוכנת שמה אותה בעמדה אשר תקרב אותה לאמת אודות אמה, אך תסכן את חייה בצורה שלא דמיינה לעצמה מעולם…..

כפיר, שעבר יחד עם אמו כאשר היה בן ארבע עשרה לאותה השכונה בה חיה בר עם אמה, התחבר אל בר באופן כמעט מידי והתאהב בה. הם הפכו לזוג בגיל צעיר, אך המכה שהכתה בבר הרחיקה אותה ממנו. תשע שנים לאחר מכן, מוצא את עצמו כפיר במצב שעלול להזיק למצבו הנוכחי כאשר מקבל על עצמו להיות הקצין הממונה על בר אך הוא אינו יכול שלא לרצות להגן עליה, גם אם זה יעלה לו בחייו….

 

מתוך הרצון לשמור על המשך פרטי העלילה ולתת לקוראים לגלות בעצמם מה עלה בגורלם של בר וכפיר, אעצור כאן ולא אחשוף פרטים נוספים אודות הספר הראשון. על הספר השני לא אדבר מאחר והוא המשך ישיר של הספר הראשון ולא ניתן לקרוא אותו כבודד.

אני נמנעת מ”לנפח” את הסקירות שלי באמצעות ציטוטים אך חייבת להוסיף משפט שנגע בי באופן מיוחד:

“פעם האמנתי שלא משנה כמה אנסה לעצב את חיי, יש מישהו למעלה שקובע את גורלי ואי אפשר להילחם בכך. עכשיו אני מבינה שגורלו של אדם קובע רק את היום שבו הוא נולד ואת היום שבו הוא מת. כל מה שנמצא בין שתי הנקודות האלה וכיצד יעצב את חייו, נתון בידי האדם עצמו.

זהו ספר הביכורים של מי שלמדתי להכיר כבחורה צנועה שמסרבת להכיר בכך שהינה סופרת.

מירב יקירתי, הרשי לי לומר לך שבתור קוראת שעברה טלטלות רבות בתוך הז’אנר הרומנטי ורק מחכה לרכבת ההרים הבאה שתסחף אותה למסע מטורף – את יכולה לאמץ לעצמך את התואר “סופרת” ולהשתמש בו בגאווה אמתית. המחקר שעשית, הדמויות שיצרת והצורה שבה תיארת ולא תיארת אותם – כל אלו השיגו את המטרה שלשמה הוצאת את הספר מהמגירה.

אז: חובבת סדרות המשטרה שבי,

הקוראת שמכורה לטרגדיות שבי,

והאישה שמתעוררת מול דמות גברית במדים שבי

בשביל כל אלו אני רוצה להודות לך על העבודה שעשית. התוצאה מדברת בעד עצמה.

 

התאהבתי.

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק  הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה