תחנת ביניים / תחנה סופית מאת מירב ישראל לוין.

סקירה מאת יפעת ארניה.

“….דוח המשטרה היה חד משמעי,
אמא שלי הייתה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון.
היא נכנסה למונית,
ככל הנראה בדרכה הביתה, 
ורוכב אופנוע ריסס את המונית בכדורים ולא הותיר לה סיכוי.
‘חיסול שהסתבך’.
‘טעות בזיהוי’
‘עוד תיק רצח לא מפוענח’.
אלו הדברים שנכתבו.
אלו התשובות היחידות שקיבלתי מחוקרי המשטרה.
…..
הייתי בת שבע עשרה….”
 

 
איך אפשר להשתקם ממכה גדולה שכזו?
כשהיקום מזמן לנערה בת 17 אתגר כל כך משמעותי?!
אימה יצאה ולא חזרה לעולם…
מדובר בדואט שאסור לכם לפספס.
אם אתם אוהבים,
רומן מתח רומנטי,
עלילה פתלתלה ומסואבת,
עיגול פינות במערכת האכיפה,
לקיחת החוק לידיים,
אקשן…והרבה
רדיפות, מעצרים,
סמים, הימורים, נערות ליווי…
מלחמה בפשע…גם אם לא תמיד הצליחה..
סיפור על מקום בו המפקדים לא אוהבים נשים בצוות,
הם תמיד יעדיפו גברים…
סיפור על אישה אחת…לפחות, שהראתה להם
מהי איכותה,
מהי גדולתה,
מהי נחישות. 
אישה שעשתה עבודה מדהימה שכל גבר היה מוכן להתהדר בה.
 
בר לביא,
בת יחידה שגדלה בבאר שבע,
בבית צנוע שלא היה חסר בו דבר.
היא חונכה היטב,
הייתה לה ילדות מאושרת.
כל חלומותיה היו לאהוב ולהצליח.
היא הייתה נערה פשוטה שחייה היו שקטים ורגועים.
אמנם חיה ללא אב, אך אימה מילאה את כל עולמה…. לא לאורך זמן. 
היא הייתה רק בת שבע עשרה כשכל עולמה חרב עליה.
מאותו הרגע בה חרב עליה עולמה,
מול ענייה עמדה רק מטרה אחת- צדק.
מטרה זו שינתה את חייה,עיצבה אותה.
היא הציבה אותה גבוה, נאבקה להשיגה.
נחישות הייתה שם המשחק.
היא רצתה למצוא את האדם שרוקן את חייה מתוכן.
המרדף אחר השגת המטרה טלטל את חייה מן הקצה אל הקצה.
היא איבדה הרבה מעבר למה שהייתה מוכנה להקריב…
היא איבדה את עצמה…
כפיר, היה אהבתה הראשונה, 
אהבת נעורים, הנשיקה הראשונה..הוא השכן ממול… בן גילה.
היא הייתה החנונית…והוא ליצן הכיתה.
אבל היום המאושר בחייה היה גם היום שבו הקרקע נשמטה.
היום בו היא התבשרה כי אימה נרצחה.
אימה שהייתה כל עולמה… עזבה אותה ומתה.
היא נאטמה והתרחקה.
נפשה לא נחה..
עם הזמן כפיר ובר התרחקו…הזמן עשה את שלו ודרכיהם נפרדו…
היא הייתה סטודנטית למשפטים כשגויסה למשטרה,
הם הבטיחו לה לעזור בפענוח הרצח של אימה.
היא עברה אינספור סימולציות,
למדה את השפה…את הביטויים והסימנים המוסכמים הנהוגים בעולם הפשע…
היא התהלכה בין שני העולמות במיומנות רבה.
נזהרה במעשיה ובלשונה.
אבל למרות הצלחותיה,
מהר מאד הסתבכה,
מישהו איים על חייה.
היא הייתה סוכנת משטרתית והפילה שבעה עשר סוחרי סמים.
היא ערערה ארגון פשיעה שלם, במבצע רחב.
אך המבצע המוצלח נקטע בבת אחת ובלי שום הכנה..
היא יצאה לקורס שוטרים כדי לקבל הסמכה רשמית
ושובצה בתחנה בה המפקד הוא בחור משימתי ומקצועי ברמה הגבוהה ביותר.
אחד שהמטרה מקדשת את כל האמצעים,
הוא נשוי עם ילדים…הוא….כפיר…
היא הפכה להיות הסוד שלו,
הוא הקצין שלה.
היא לא חושפת את עברם המשותף,
אבל העלבון והכעס צרובים בגופה ובנפשה.
הוא האיש שרצתה תמיד…
אבל לעולם לא יהיה שלה שוב.
יקום אכזר.
היא משננת לעצמה שזו רק תחנת ביניים,
היא חייבת להתקדם בדיוק כמוהו.
זו הייתה אהבה ישנה שהייתה נעולה היטב בחדרי ליבה,
שמצאה את המפתח ופרצה בבת אחת החוצה.
האם בר צריכה לחיות את הרגע ולרמוס את הערכים??
הרי היא תמיד הלכה לפי הספר, שמרה על החוקים…
היא תהיה הורסת המשפחות?
האם תחלום על עתיד ורוד,
או שתצליח להישאר בעיניים פקוחות?
האם גם כאן,
“מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם”?!
ד”ר סוס כתב,
“אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים..”
האם זה על כל מסעות האדם האפשריים.
בר לביא יצאה..
האם היא תגיע למקום הנפלא שממתין להתגלות?
 
כאבתי את כאבה של בר,
היא טיפוס נחוש,
רציתי שתצליח,
שתמצא אהבה..
רציתי שתהיה מאושרת…
שיהיה לה משהו טוב
אבל הדיסוננס..
מה עם הערכים והמוסר…???!!!!!
מגיע לה לחיות, לאהוב, להיות נאהבת
האם היא תיתן לעצמה הזדמנות?
היו קטעים שאהבתי את כפיר, כעסתי עליו, שנאתי אותו…אבל אז….
“לאהבה יש חוקים משלה.
היא לא שואלת אותנו במי להתאהב,
לא מכינה אותנו מראש
ולא מציגה את כללי המשחק.
היא זו שקובעת.
היא זו שגורמת לנו לחלום….”
המלצה חמה.

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה