תגידי שאני שלך מאת קורין מייקלס.

סקירה מאת יפעת ארניה.

ספר שלישי בסדרת תגידי ש….

“….אני לא צריכה אותך, אני לא צריכה את זה. 
אני ממשיכה הלאה, וכדאי שגם אתה תעשה את זה, 
היה לך כל הזמן שבעולם להפוך אותי לשלך. 
הרחקת אותי כמו שאתה תמיד עושה, 
וגם אם אתן לך עוד סיכוי אתה לא תשתנה….”

 
לחברות בנות יש קודים…
לא יוצאים עם מישהו שהחברה שלך יצאה איתו או הייתה דלוקה עליו!
מה קורה בעיירה קטנטנה שכולם חברים ומכירים את כולם מגיל אפס?
מה קורה כשהמגוון כל כך קטן?
האם לגברים אין קוד חברי?
אין גבולות?
האם אין איזה חוק שחברים לא מחזרים אחרי החברה לשעבר של החבר?!
אבל מהצד האחר…
האם לא מגיעה הזדמנות למישהו אחר,
לעתיד טוב יותר?
ואולי הם הזיווג המושלם?? 
 
את גרייס רוני, 36, החברה הטובה של פרסלי , הכרנו לאורך כל הספרים הקודמים.
היא מורה בביה”ס, מלכת יופי לשעבר ובסך הכל אישה מדהימה.
אבל….
חסרת עמוד שידרה.
המזל שלה לא האיר פנים…
הלב שלה מצא את ההנינגטון האחר שלעולם לא יתגבר….
היא רוצה חתונה
ואת הבעושר ובאושר,
היא רוצה אהבה.
מגיל 16 היא מאוהבת בטרנט, הבכור למשפחת הנינגטון, השריף של העיירה.
הוא הבחור “שטמטם לה את השכל”….
הוא רוצה אותה וכל הזמן מפשל.
הוא לא נותן לה את הלב שלו…
היא נתנה לו מליון הזדמנויות להכניס אותה לחייו,
נתנה לו שנים שלעולם לא תקבל בחזרה.
הוא מצידו מסרב להרפות.
הזוגיות שלהם היא כמו מסטיק שאיבד את טעמו…
לאחר עשרים שנים של חוסר מחוייבות מצד טרנט, 
פיתחה גרייס סוף סוף עמוד שידרה
ונפרדה ממנו.
נמאס לה להיות דחויה.
אבל….
היא בוחרת לצאת עם קופר, אחיה של החברה הכי טובה שלה…
מה שמקשה עוד על הסיטואציה זה שקופר וטרנט היו חברים כל החיים…
גרייס מבינה שהיא צריכה להילחם על מה שטוב בשבילה.
 
האם הרגלים ישנים מתים?
טרנט הרי ההרגל הישן ביותר שיש לה…
האם גרייס תצליח להוציא את השלדים מארונו של טרנט,
או שתפתח עמוד שידרה ותפסיק להיות סמרטוט?
האם שניהם באמת רוצים להיות איתה?
אולי זו סתם מלחמת אגו?
 
עכשיו יש סיכוי שהרווחה כבר בדרך.
אלה היו ימים של שכרון חושים….
משפחת הנינגטון אתם פשוט חלומיים.
היו קטעים בספר שפשוט צחקתי בקול.
היו קטעים שפשוט רציתי להיכנס פנימה “ולנער” את גרייס.
התאהבתי בעיירה הקטנטנה הזו, למרות שבנינו, 
לא הייתי מצליחה לשרוד יום עם ארבע
המבוגרות שמנהלות את העיר.
 
אהבה היא לא תמיד דבר קל,
צריך לעבוד בשבילה
לפעמים זה נכשל
ולפעמים צריך לוותר כדי לקבל את זה בחזרה…
 
“….אני לא יודע את האיך או הלמה,
אני פשוט שמח שזה כך.
כי אם זה לא היה, אנחנו לא היינו…”
 
המלצה רותחת.
תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה