תאתגר אותי מאת ל’. ג’יי. שן.

סקירה מאת מור אסולין.

לפעמים אחרי ספר שמפרק אותי אני נופלת למחסום קריאה. הפעם התפנקתי בנובלה מושלמת.

איזה כיף זה נובלות? מידי פעם לא צריך יותר מידי, צריך משהו קצר וקולע.

 

הנובלה של ליהי עוסקת בסיפור  אהבה של מורה ותלמיד.

היא פחות עוסקת  במוסריות הדבר, היא יותר מתעסקת באהבה הפורחת בין השניים.

 

מי אמר שהאהבה לא יכולה לגשר על כל הפערים?

ומי שאמר יכול לשאול את מלודי וג’יימי ולקבל את התשובה הנכונה.

 

מלודי- צעירה בת 26 שהחלום שלה נגזל ממנה. בלית ברירה היא הולכת בדרכם של הוריה, והופכת להיות מורה לספרות.  היא מלמדת בתיכון של ילדים עשירים, שלא משנה מה ילמדו ואיזה ציון יקבלו, הם יתקבלו למיטב הקולג’ים ברחבי המדינה.

 

“זה הוכח פסיכולוגית. אנשים משקרים לעצמם כדי להגן על עצמם מפני דברים שהם עושים. מפני מה שהם חושבים ומרגישים. חייתי בהכחשה בכל הנוגע לג’יימי פולוהיל. בראשי המעטתי בחשיבותו של כל הסיפור הזה. צימצמתי אותו לכיף ותו לא, אבל האמת היא שמעולם אף גבר לא ריתק אותי כך”.

 

מלודי מתאהבת בתלמיד שלה, בהתחלה זה כיף אבל מהר מאוד היא נופלת ברשת של ג’יימי.

 

ג’יימי- איזה דמות מיוחדת, הוא נאמן, קשוח ולא מתבייש לקחת את מה שהוא רוצה ובעיקר הוא גם לא עושה הרבה יותר מידי דרמה.

הוא הבן של המנהלת וזה עדיין לא מונע ממנו להתאהב במורה הכי שנואה על אמו.

 

אהבתי נורא את הדיאלוגים בין ג’יימי למלודי. אהבתי את העניין שליהי התמקדה בהם ושאר החבורה היו בשוליים.

 

הרעיון של אמת וחובה פשוט מושלם. לא תמיד אנחנו אמיצים להיות כנים עם עצמנו וקל וחומר עם הסביבה וזה משהו מיוחד בנובלה הזו.

 

הקלילות בכתיבה של ליהי הופכת כל ספר שלה למשהו מיוחד שנחרת בלב הקורא.

 

לסיכום:

ספר מיוחד שמונע כל מחסום אפשרי, שעה וחצי של קריאה כיפית. דמויות מדליקות ומיוחדות.

אומנם הכריכה לא עושה חשק לקרוא, אבל התוכן בהחלט מפצה על כך.

 

בנימה זו אסיים עם ציטוט מיוחד שאקח עימי הלאה.

 

 

“למה עוגן?… כי לפעמים נחמד להרגיש שיש מישהו שיכול להציל אותך”. 

 

 הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה