שנת היובל מאת ענת לוי.

סקירה מאת אורלי שטרית.

 פחדתי שהספר יהיה כבד מודה ששמחתי שהתבדתי. הדמויות בסיפור הזה עברו דבר או שניים במהלך חייהם. סיפור עם דמויות בוגרות ומבינות. סיפור עם שאלות ותהיות שנשארו במוחי גם לאחר סיום הספר.

האם החיים הם רק גורל? צירופי מקרים? עד כמה כל החלטה בחיינו היא משנת גורל? האם להילחם על אושרנו בכל מחיר? גם אם זה יהרוס לאחר את החיים? ובגידה מה אנו מרגשים לגביה? 
 
אנו לא יכולים לחיות לפי מה היה קורה אם…..
אבל אנחנו בהחלט יכולים לקחת אחריות לקחת את המושכות לידיים ולקבל החלטות.
 
האם בחיינו יכולה להיות יותר מאהבה אחת?
האם האחת באה על חשבון השנייה? או שכל אחת שונה? האם כשאנו מוותרים על אהבתנו הגדולה אנו פשוט ממשיכים אך לא באמת חיים? האם אהבה צריכה להיות מלאה בתשוקה מכלה? או שחברות דאגה והכלה היא האהבה הנכונה?                    
 
“אהבה אמיתית וטובה לא חייבת להיות חוויה חד פעמית. יכולות להיות לנו כמה כאלה במסלול החיים. כמו שאפשר ליהנות מכל מיני סוגי מוזיקה ומכל מיני מאכלים, אפשר ליהנות גם מכל מיני סוגים של אהבה.”     
 
הספר מסופר בגוף ראשון מפיה של יעל. הכריכה לספר יפיפיה ועדינה הכתיבה רהוטה השפה גבוהה וקולחת הוא מלא בתובנות שמהדהדות.
 
יעל דולב איבדה את בעלה אמיר לפני כשנתיים וחצי ומאז היא בודדה היא לא נותנת לאף אחד צאנס להיכנס לנעליו. היא בשנת שבתון אותה היא ״מבלה ״ בניו יורק היא עומדת לחגוג יובל בעוד מספר ימים. שגרת יומה מתחילה בריצה בפארק. היא מדמיינת מה אופי האנשים לפי בגדיהם. זהו ספורט שלעולם לא חשבה שתתנסה בו כיוון שאיבדה את בעלה תוך שהוא רץ.
“אני מרגישה כמי שעברה תאונה קשה ולא מוכנה לחזור לנהוג ואפילו לא מסכימה שיתקנו לה את הרכב.”
במהלך אחת הריצות שלה בפארק היא נתקלת באחד שהיה שלה בזה שהיא משווה ומחפשת באחרים במודל שלה ב:
יובל-
אהוב נעוריה וזה שחשבה שחייה יהיו לצידו וחייהם התפצלו. שליבה נקרע מחזה בשל הפרידה. לאחר שלושים שנה שבהם חיו חיים שלמים ואחרים הם מבינים שהפרידה נבעה מטעות איומה.
ליובל  שני בנים ואישה הוא אדריכל שגר בלונדון אך נמצא בניו יורק לצורך עבודתו פתיחת המלון שתיכנן ועיצב. הוא גם חושב עליה וחי בתחושת פספוס.
עכשיו תעצמו עיניים ותארו לכם מפגש עם אהוב נעוריכם שגורם לפרפרים לעוף בבטנכם. מה תעשו???
במהלך הספר כמו יעל בדיוק ניקרו במוחי אינספור שאלות מוסריות ואחרות.
בעברה היא הייתה שמחה ורוקדת האם בנישואיה איבדה את עצמה? האם וויתרה בלי לשים לב בכלל על רצונותיה??
האם עכשיו שהגיע יובל היא תתעלם מכך שהוא נשוי ותיכנע לרגשותיה? 
כמה נוראה היא בגידה! או שלא?
“היטלטלתי בין הרצון לחדש את ימינו כקדם ולתת לעצמי דרור ללכת אחרי התשוקה אליו שבערה בי לבין הפחד ממה שיקרה אם אתן לתשוקה לפרוץ מהכלא שבו היא נתונה כבר שנים רבות.”
 
 
 
️אהבתי את דו המשמעות שנת היובל- יובל 50 שנים ויובל מושא אהבתה.
שנת- שנה וגם שינה.
שניהם היו מנומנמים עד שסוף סוף החליטו להיות מובילים ולא מובלים.
 
הציק לי: קוראת דיגיטלי והפריע לי מאוד שהספר לא חולק לפרקים מבנה הספר הוא כפרק אחד ממש לא היה לי ידידותי.
 
לסיכום:
הספר הזה עשה לי חשק עָז להתחיל לרוץ.
 
הספר הוא ספר בוגר על אישה שעברה מחצית מחייה ופיספסה את אהבתה הגדולה ועכשיו יש מעין סגירת מעגל.
שמחתי שענת לא סגרה הרמטית את הסיפור ונתנה לנו הקורא את האפשרות לפרשן ולדמיין את ההמשך
 
ממליצה בחום.
 
הציטוט המנצח שלי
״Running is a journey, not a destination״
״כדי לעשות שינוי צריך להתאמץ, וזה מה שריצה מכריחה אותך לעשות”.

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה