שנת היובל מאת יעל כהן.

סקירה מאת יפעת ארניה.

“איך תדעי אם לא תנסי.
את נראית לי בסוג של צומת.
צומת זה מפחיד כי לא יודעים לאן כדאי ללכת,
אבל צומת זה מקום שיש בו מבחר אפשרויות.
זה מקום שפותח הזדמנות.
תנסי להסתכל על זה ככה”.
 
כל אחד מאיתנו מקבל תרמיל שמשקלו מתאים בדיוק למשקל אותו הוא יכול לשאת…
האמנם?!
האם באמת כל אחד מסוגל לשאת את האבדן ולהצליח לסחוב את המסע?
מסע החיים?
זהו סיפור מופלא עם כל כך הרבה תובנות לחיים.
סיפור שנוגע בבטן הרכה
סיפור שלא לגמרי החלטתי מה אני מרגישה לגביו…
מצד אחד גיבורה אמיתית שחוגגת חמישים!
לא עוד צעירונת…
אישה שחווה משבר רציני ומנסה להשתקם..
אבל הנושא… לא פשוט כלל…
היו רגעים שרציתי שתצליח…והיו שממש התחננתי שלא.
ערכי המוסר שלי פשוט יצאו למאבק.
 
ד”ר יעל דולב, גיבורת הספר, נמצאת בניו יורק, בדירת חבר.
היא מנסה לשקם את נפשה לאחר שבעלה, אהוב ליבה, זה שהציל את חייה…
מת מדום לב באמצע ריצה בפארק, עד שהגיע האמבולנס כבר לא היה מה לעשות.
אמיר בעלה היה רופא , אדם בריא לחלוטין.
במשך שנים ניסה לשכנע אותה לרוץ איתו, אבל היא התנגדה….
אחרי שמת….התחילה לרוץ,
בעיקר כטיפול של הנפש.
“Running is a journey, not a destination”
הרעיון היה לשלוח אותה להתמודד עם הטראומה פנים אל פנים.
להחזיר אותה לנקודת המפתח שבה הכל התערער
ומשם להתחיל לבנות את עצמה מחדש.
“…כדי לעשות שינוי צריך להתאמץ,
וזה מה שריצה מכריחה אותך לעשות.
את תתחילי לרוץ וזה יגרום לך להרגיש מסוגלות ושליטה.
זה יהיה מקום של מפלט….”
היא ואמיר חיו בהרמוניה ובשותפות,
זו הייתה חברות וידידות,
הייתה בניהם אהבה.
מפגש מקרי בסנטרל פארק במהלך ריצת הבוקר שלה,
ערער אותה לחלוטין והחזיר אותה שלושים שנים אחורה.
יובל קידר הוא מודל היופי הגברי שלה
וגם בגיל 52 הוא בדיוק מה שהיא מחפשת.
יש לו חיוך עקום שמיישר את העולם…
והיא מעולם לא הצליחה לעמוד בפניו.
יובל היה אהבתה הראשונה.
הוא האקס המיתולוגי.
אבל….
למרות חששותיה הם נפגשים
ומגלים שלמרות שחיו שלושים שנים בנפרד..
הם נשארו קשורים..
מסתבר שהגאווה לא נתנה להם להבין ששניהם עוד אוהבים.
הם פירקו בצעירותם את אהבתם באגביות,
כלאחר יד מבלי לתת לעצמם דין וחשבון מה הם מחמיצים….
שניהם פענחו את אותו תוואי שטח בצורה שונה
ובגלל זה ניווטו בו לכיוונים הפוכים.
איך אותה תמונה נראית אחרת לחלוטין מתוך עיני מתבוננים שונים?
איך עשן הזמן מערפל את החדות שלה וממסך אותה באופן שגם
אם הייתה בהירה בעבר,
הופך אותה לבלתי ברורה לחלוטין…?
 
“…כולנו מצלמים את המציאות דרך העדשה הפרטית שלנו, שתופסת אותה באופן ייחודי.
כזה שאינו דומה לשום תמונה שיצלם מתבונן אחר.
גם הסיפור שאנחנו מספרים על התמונה שאנחנו רואים הוא סיפור פרטי,
שמכניס אליה את הפיענוח האישי של מה שראינו…”
 
יואב לא מסוגל להחמיץ אותה שוב,
יעל חוששת מאד,
כבר שנתיים וחצי היא יושבת על החוף ולא נהנית מהגלים ומהמים,
האם תקפוץ למים ותסתכן?
זהו ים סוער,
כזה שדגל שחור כהה מתנוסס ברוח מעליו ומסמן שהכניסה אליו אסורה.
אבל היא רוצה לבדוק את המים,
להרגיש את הגלים המתנפצים על הגוף.
את הרסס שהם מפזרים ואת המליחות שנכנסת לכל חרירי הגוף וגורמת להם להתכווץ.
אולי זה סוג של תיקון…
ואולי זו תחילת של נפילה?
ואולי זו ההזדמנות השנייה שלה לכבוד יום הולדתה?
זו בהחלט תפנית לא צפויה בעלילה כשינוי לגיל 50.
 
“למרות שיש בגיל גם לא מעט חסרונות,
יש בו גם יתרון…
אני מוצא בו רק יתרונות.
פעם הייתי מסתבך עם עצמי ובודק כל הזמן איפה שגיתי ומה עשיתי לא נכון.
היום למדתי לראות את היופי שמייצרות השגיאות.
הרי ביופי אין תשובת בית ספר.
זה תמיד תשובה ד’- כל התשובות נכונות…”
 
זהו בהחלט דיסוננס רציני!
האם הם יפסיקו לתת לחיים או לאחרים להחליט בעבורם ויקחו יוזמה?
האם אהבה ראשונה חורצת בך חריצים שנשארים כמו סוג של קעקוע 
שנשאר טבוע על העור ואי אפשר להסיר?
ומה עם הערכים?!
“…האמת שזו הפעם הראשונה שאני מתכנן משהו ומרגיש שהצלחתי להשתחרר.
לא לפחד מה יגידו, לא לשאול אם זה טוב או רע.
אני כבר בגיל שאני יודע שאין טוב או רע.
אני מספיק שלם עם עצמי בשביל להבין שיש לי שליטה רק על היצירה שלי.
שמהרגע שהיא נובעת ממני והיא נכונה בעיני זה אמור להספיק…”
 
ליובל וליעלי תפקיד מהותי בעיצוב האישיותי האחד של השנייה.
כשהכירו היו חומר רך,
כל אחד מהם עיצב במידה מסוימת את הכלי שהשני הפך להיות.
עם כל זה שהכלים שימשו במשך שנים אחרים,
נראה שהם נותרו כלים שלובים שנוזל עובר בניהם בחופשיות.
זוגיות היא תמהיל של טוב ורע,
של אהבה וגם קורטובי שנאה,
של כמיהה וגם של תיעוב וטינה.
“…מצער שהערכה עצמית היא כוח שמגיע בדרך כלל מאוחר מידי.
כמו מנה במסעדה שלא הוגשה יחד עם כל המנות וכשהיא כבר מגיעה לשולחן 
היא נאכלת בחוסר תיאבון…”
קריאה מהנה
ממליצה.

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה