שני צדדים לאמת מאת קיי. איי. טאקר.

סקירה מאת יפעת ארניה.

ספר שני בסדרת המספרים.

“…לפני שבועיים, לא היה אכפת לי ולו בקצת מהצרה של מישהי זרה,
וגם לא הייתי מוכן לספר לה על צרותיי שלי,
מפני שהייתי לכוד בסערה האישית שלי,
מפני שלא האמנתי שיש משהו שיעזור לי להיחלץ ממנה,
אבל אם הזמן שביליתי במפגשי הטיפול הקבוצתיים לימד אותי משהו,
זה ששיחה אודות התאונה ואודות השלכותיה עם אנשים שמבינים, 
אכן מביאה תועלת ממשית.
כל אדם ואדם במפגש הזה אכן מבין, 
או יכול לגלות אמפתיה, לכל הפחות.
הם לא הכירו את סשה ואת דרק,
וייתכן שהם לא היו מעורבים בתאונת דרכים, 
אבל איזושהי צרה אישית אחרת הובילה אותם לפה.
הם לא שופטים אותי,
מפני ששיפוט של אחרים עד מהרה מוביל אותם לשפוט את עצמם”.
 

כמה נוראי הוא רגש האשם!
הרי כולנו עושים טעויות…
אלה הם החיים,
אבל,
איך תרגישו אם תבצעו טעות אחת יותר מידי?!
מה תעשו אם אותה טעות תוביל להרס של כמה משפחות?
 
זה מה שקרה לקול.
תאונת דרכים מיותרת,
הרגה ארבעה אנשים…
ההרס היה כל כך גדול עד שניסה להתאבד בגלל האשמה.
הוא אושפז בבית חולים לחולי נפש.
עשה הכל כדי לכפר ולהתחיל מחדש…
שינה את שמו ,
הלך לטיפול 
ועקב אחרי קייסי
גם קייסי ‘שבורה’.
היא אולי הצליחה לשקם את גופה,
אך נפשה מעולם לא התיימרה לעשות כן.
כחלק מהבריחה שלה מהמציאות 
היא התמכרה לקיגבוקרסינג,
לסמים ולאלכוהול
ואפילו יצרה קשרים מזדמנים עם גברים.
האם הסביבה תצליח לסלוח?  
האם קייסי תוכל למחול?
ומה עם קול?
האם הוא יצליח לסלוח לעצמו?
ממליצה לקרוא.
יפעת ארניה.

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

לרכישת סדרת המספרים, לחצו כאן.

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה