שד יהיר מאת ר.ס גריי.

סקירה מאת יעל אסולין.

**   “אני באמת לבדי.
כל הרכוש שלי נמצא בתיק שעל רצפת הדירה הזאת.
יש לי תשעה שטרות מקומטים של דולר.
יש לי בוס חדש שכבר חושב עליי רק דברים רעים.

 

אני לא יודעת למה מציגים את הספר הזה כקומדיה רומנטית. די מהר אחרי שהתחלתי אותו הרגשתי שדווקא מדובר כאן בדרמה מרגשת והדמות של מרדית’ ממש נכנסה לי לתוך הוריד והלב.

 

על מה אני מדברת?

 

מרדית’ עוזבת במפתיע את בעלה ובורחת. בלי לארוז בגדים או כסף  היא פשוט עוזבת את קליפורניה ויוצאת לדרך, נחושה להתחיל מחדש ולשים את נישואיה ואת בעלה מאחור. בעזרת הלן, אחותה החורגת שאיתה אין לה כמעט קשר היא מגיעה לחוות בלו סטון ומתחילה לעבוד כעוזרת בית.

 

עד כאן- לא משהו לא קראנו בעבר.

 

אבל מרדית’ לא סתם ברחה. בעלה, אנדרו היה מנייאק שהתעלל בה רגשית ומילולית עד שהיא כמעט ביטלה את עצמה לחלוטין. אלימות לא חייבת להיות רק פיזית, לפעמים אלימות מילולית היא לא פחות קשה.

 

**   “את אולי פרצוף יפה, אבל בעיר הזאת יש מיליון נשים שנראות בדיוק כמוך. את לא שווה כלום בלעדיי — תזכרי את זה.”

 

**   “אנדרו המשיך לטפס במעלה החברה שלו, קרוב יותר ויותר לחלום האמריקאי. המתח שלו מילא את החלל הריק תחת ציפוי הפורניר הדק שבנינו, עד שהסדקים הרבים מדיי שנוצרו בו יצאו מכלל שליטה. איבדתי את היכולת להבדיל בין מריבה נורמלית בין בני זוג ובין התעללות רגשית.

 

מרדית’,  לא רק שסבלה מההתעללות הזו, היא גם לא שיתפה אף אחד במה שעובר עליה כך שכלפי חוץ- חייה היו מושלמים. החזות הזו, היא זו שגם גרמה לאחותה לחשוב שמדובר בגחמה של ילדה מפונקת וזה המסר שהיא העבירה לג’ק, הבעלים של בלו סטון, כשביקשה ממנו לעזור למרדית’ ולקבל אותה לעבודה והוא מסכים בחוסר חשק רק כטובה להלן ושניהם בטוחים שמרדית’ תברח חזרה לבעלה המושלם תוך ימים ספורים.

 

**   “ראיתי כמה משמחת אותו האפשרות לראות אותי על ארבע, משפשפת אסלות. הוא חושב שאתקפל ואעזוב או אתחנן לעבודה אחרת, משהו קצת יותר זוהר. אין לו מושג, אני עם זוהר סיימתי. זאת לא כזאת מציאה גדולה.

 

ג’ק מושפע מהתמונה המעוותת שהלן נתנה לו ומבחינתו מרדית’ היא לא יותר מבחורה מפונקת שרק רוצה קצת צומי לפני שהיא חוזרת לבעלה. הוא משכן אותה בצריף רעוע שלא ראוי למגורים ומתייחס אליה כאילו היא תקועה לו ב… אבל מרדית’ לא מוותרת. היא לא מתעצלת, מקבלת כל מה שנותנים לה בלי לקטר ונחושה לעמוד ברשות עצמה על מנת לא לחזור לקליפורניה.

 

אז כמו שרשמתי בהתחלה- מרדית’ ממש נכנסה לי לורידים וללב. כל פעם שהראו את הצד של ג’ק את השיחות שלו עם אחותה ואת הדיעה הנחרצת שלהם עליה, בלי שהם בכלל מכירים אותה הרגשתי כעס מצד אחד וצביטה בלב מצד שני. מרדית’ היא אישה חזקה, לא משנה מה היא לא מוכנה לספר לג’ק את סיבת עזיבתה ולא מחפשת הנחות וכמה שהייתי גאה בה על זה ככה גם רציתי שתספר לו- ולו בשביל לפוצץ את הבועה הזו שהוא דמיין לעצמו.

 

מרדית’ מהר מאוד מתחבבת על כל העובדים החווה בפרט ובעיירה בכלל אבל ג’יק כל כך מקובע על התמונה שהלן ציירה לו שהוא בטוח שהכל הצגה. אוף, כמה פעמים רציתי לתת לו איזו כאפה שיבין איפה הוא נמצא ומי עומדת מולו.

***   “זה קורה לי שוב ושוב עם מרדית’. בכל פעם שאני חושב שאנחנו מתחילים להבין זה את זה, אני איכשהו מסתבך. חלק מזה נובע מהדעות הקדומות שלי, אבל אני לא רואה דרך לעקוף אותן. מרדית’ לא נמצאת כאן לתמיד. בוקר אחד, בדיוק כמו שקרה לבעלה, אקום ואגלה שעזבה, ואני לא רואה שום סיבה לתת לה יחס מיוחד או לתת לה ליהנות מן הספק. אולי היא שיכנעה את כולם בעיירה הזאת לאהוב אותה, אבל לא אותי.

 

אבל לשמחתי לא הייתי צריכה לתת לו את הכאפה הזו, כי לג’ק יש סבתא-  אדית’ והדמות שלה היא  דמות צבעונית, צינית ומרתקת שמהר מאוד קולטת מי עומדת מולה, גם בלי שמרדית’ תספר לה. היא משמשת לה כתף תומכת בדרכה הייחודית ולא חוששת לעמוד מול האחיין שלה כשצריך. היא יודעת מי ומה הוא ולא עושה לו הנחות

 

**  “ הנכד שלי הוא חתיכת טיפוס, שֵׁד יהיר מכף רגל ועד ראש.

 

 אז כמו שרשמתי- לא ראיתי את הספר הזה כקומדיה וגם היה לי קשה להתייחס אליו בקלילות כמו שרוב באנשים ראו אותו, אבל כן ראיתי מולי סיפור מרגש על אישה חזקה שמחליטה לפתוח דף חדש ולבחור בעצמה, לא משנה כמה קשה תהיה הדרך לכך.

 

**  “שרדתי את אנדרו, ועכשיו אני חכמה מכדי להיות תלויה שוב בגבר ביום מן הימים. אני אסלול לי את הדרך אל העתיד שלי בכוחות עצמי.

 

זה בין הספרים הבודדים שבהן הדמות הגברית הראשית מכעיסה אותי ואני לא מתחברת אליה לאורך רוב הספר. כל שיחה שלו עם הלן הרגישה כמו צביטה בלב ורק רציתי לנער אותו שיפקח את העיניים וחיכיתי שהבועה הזו שהוא והלן  ניפחו תתפוצץ להם בפרצוף ורציתי שהפיצוץ הזה יהיה חזק כי עצבן אותי איך הם שמו את עצמם לשופטים בלי להכיר לעומק את הדמות שמולם.

האם העיניים שלו ושל הלן נפקחו סוף סוף והבועה באמת התפוצצה בעוצמה כזו או אחרת?

את זה כבר תקראו לבד.

 

ממליצה בחום על הספר המקסים הזה, ולא משנה אם תראו אותו כקומדיה רומנטית או כדרמה, תזכרו- לא לשפוט אדם לפי סיפורים של צד שלישי עד שלא תכירו אותו לעומק.

 

ובנוסף- תזכרו שאלימות היא לא רק פיזית. ישנן לא מעט נשים שסובלות מאלימות פיזית, מילולית וכלכלית (כן, גם זה סוג של אלימות) ובמידה ותתקלו בזה- לא תמיד יהיו לנו את הכלים לעזור אבל כן חשוב לדווח שלמי שיש ומוסמך לכך ולתת כתף תומכת כמה שמתאפשר.

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה