שאהבה נפשי מאת ליליאן סלמה נחום.

סקירה מאת יפעת ארניה.

 

“…’אמא’.. אני ממלמלת ברעד,

מצליחה לשאול בקול חנוק,

‘מה עשית?’

דמעות מטשטשות את ראייתי,

אבל דבר לא מוחק את הצבע האדום.

דם מרוח על רצפת הקרמיקה הלבנה,

על האריחים הבהירים,

על האמבטיה. המים אדומים וידיה החתוכות שמוטות על הדפנות,

תומכות בגופה.

איך היא העזה לחתוך את הורידים?

הורידים, זרועותיה, הכל חתכים ובכל זאת,

היא נראית שלווה.

עיניה פקוחות והיא בוהה באוויר,

חיוך מרוח על פניה החיוורות….

את כמוני, אופק שלי, את לא שונה ממני…

יום אחד תתאהבי ותסיימי את חייך באותה צורה.

את חלשה…את חלשה כמוני…”

 

איזו טראומה עצומה.

איך אפשר להתאושש ממנה?!

זהו נזק נפשי בעקבות אחת החוויות הקשות ביותר.

טראומה נפשית שיש לה השלכות על התפקוד למשך כל החיים.

בספר יחזקאל בפרק יח כתוב:

“אבות אכלו בוסר ושני הבנים תקהינה”

זה המשפט שהדהד לי בראש כשקראתי את הספר המקסים הזה.

הרי רוב ההורים עושים מאמצים עילאיים כדי לגדל את ילדיהם.

רובנו גם טועים בדרך..

אבל יש טעויות וטראומות מהן אי אפשר להתאושש.

הספר נגע בנושאים לא פשוטים כמו התאבדות, דיכאון.

דיכאון זו מחלה קשה שממעטים לדבר עליה, אני שמחה שליליאן לא חששה לדבר עליה.

 

אופק בת החמש עשרה חוותה טראומה מהקשות לעיכול.

אימה נמצאת בדיכאון מתמיד כשהשיא הוא כשאהובה נהרג בתאונת דרכים.

הוא אמנם אף פעם לא אהב אותה באמת ועזב שנים רבות לפני,

אבל יש להם בת משותפת והיא לא באמת התאוששה מהפרידה.

אופק לא אהבה את אותו ואפילו שמחה מעט על כך שנהרג,

הרי הוא זה שהרס להן את החיים.

היא נשארת לבד בעולם.

לטוב ולרע, אימה הייתה בבית תמיד.

היו ימים שלימדה אותה לצייר, לגלוש, לעשות יוגה ולתפור.

היא פתחה אותה לעולם הספרים ולימדה אותה לחלום.

רק ורד, אחותה למחצה, עוזרת לה ומאפשרת לה לגור אצלה.

אך הן לא באמת מתקשרות…

ורד פשוט החליטה להציל את עצמה.

אופק סובלת מטראומה נפשית קשה.

היא מוצאת את היומנים של אימה ונוברת בעברה.

גם שנים אחר כך, בהיותה בת 25, היא עדיין מסתגרת בחדרה,

ללא עבודה או לימודים.

בודדה לחלוטין.

ורד אחותה לא מארחת אף אחד בביתה עד שגיא זקוק לעזרתה.

הוא פשוט בתהליך גירושין מסובך והיא,

אחת שלא מפנה גב לאחרים…

יש לה ממש לב מזהב.

אבל מה עושים כשלגיא ולאופק יש עבר משותף?

גיא היה אהבתה הראשונה של אופק.

אבל היא חששה שתהיה כמו אימה וכך מערכת היחסים עם גיא תהרוס אותה.

היא העדיפה שישנא אותה מאשר שתתאבד באשמתו.

לקח לה זמן להתאושש ממנו,

החזרה שלו לחייה מחזירה אותה אחורה..

היא מציבה סביבה חומות רבות,

חומות שאמא שלה בנתה

והיא לא מוכנה לתת לאף אחד לשבור אותן.

אופק וגיא משחקים ב’חתול ועכבר’.

לפעמים מרגיש שהם ברכבת הרים.

הם הופכים להיות כמו זרים שחיים תחת קורת גג אחת.

הוא נמצא בסטטוס בעייתי בשבילה,

ולה יש לה כללים מברזל, אסור לה להתאהב.

“..אתם לא מועילים בכלום,

רק שוברים לבבות וממשיכים הלאה.

אני לא אתאבד בגלל אף גבר…”

אופק בחורה צעירה ויפה…אך בודדה כמו כלב נטוש,

היא לא יוצאת מחדרה…

לא מעניין אותה כלום.

מבחינתה יתר העולם לא קיים.

היא לא מנסה להיות חברותית,

לא משתדלת להתעניין במישהו מהסובבים אותה,

אין בה שום דבר מעניין.

היא לא עושה כלום עם החיים שלה.

נותנת לחיים לחמוק מבין אצבעותיה,

מבזבזת את התקופה הטובה בחייה.

בגילה היא הייתה כבר אמורה להיות עם תואר ועבודה מסודרת.

היא לא מצליחה להשתחרר מטראומות העבר שאמא שלה גרמה לה.

אופק מאמינה שהאהבה הורסת.

היא גורמת לה להיות תלויה באחר, הופכת אותה לפגיעה, לחלשה.

הרי אימה מתה בגלל אהבה.

למרות שברור שאימה לא הייתה בריאה בנפשה,

מי יכול להבטיח לאופק שאצלה זה לא יקרה?

שהיא בריאה בנפשה?

חוץ זה,

היא הרי הבטיחה לאימה ולעצמה שלעולם לא תחזור על הטעות שלה.

היא לעולם לא תתאהב ותהרוס את חייה.

אבל כולנו יודעים שאי אפשר לשלוט ברגש.

האם אופק תצליח לשכוח מהבטחתה?

גיא עשה טעות,

אבל הוא ממש לא מתכוון להמשיך לשלם עליה.

הוא כבר שילם די והותר.

הוא אמנם מצהיר כי לא הרים ידיים מאהבה,

אבל מבחינתו, הייתה לו אהבה, והיא לקחה ממנו הכל.

הוא חייב למחוק אותה מראשו.

הוא יודע שהוא חייב לעזוב את ביתה של ורד.

רק זה יעזור…

אבל קשה לו להתרחק ממנה,

הוא לא מוכן שלא לראות אותה שוב.

הוא נמצא בתקופה מבלבלת בחייו.

הוא עובר משבר.

 

בספר הזה ישנן לא מעט תובנות,

לפעמים קורים דברים קשים שמעניקים לנו פרופורציה..

עם זאת,

אין ספק שמותר לפחד.

אבל אסור לתת לפחד להניע אותנו או לשלוט בהחלטות שלנו.

זיכרו,

האהבה היא הדבר היחיד בחיים שלא עולה כסף,

היא מתנה!!!

תרעיפו אהבה על כולם,

ככל שתעניקו יותר,

כך תקבלו יותר…

ואין דבר יפה יותר מאשר להיות נאהבים.

כי אהבה בריאה היא אהבה שתורמת, שממלאת.

מגיע לכם להיות מאושרים!!!

אל תתנו לזיכרונות העצובים להרוס אתכם,

לחבל באושר שלכם.

תאהבו,

תצחקו,

תרקדו,

תבלו

והכי חשוב,

אל תעצרו את עצמכם.

ממליצה מאד לקרוא

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה