שאהבה נפשי מאת ליליאן סלמה נחום.

סקירה מאת מעיין יחיאלוב.

 “עַל-מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו”.

וואו וואו ועוד פעם וואו! 
הרבה זמן לא סיימתי ספר כל כך מהר (בערך 3.5 שעות).
הרבה זמן ספר לא תפס אותי ככה, מה שיותר הדהים אותי הוא שלא ציפיתי לזה בכלל.
מהמילה הראשונה ועד המילה האחרונה לא עזבתי את הספר ולו לרגע אחד.
אז מתחילה בהמלצה, מי שלא קרא/ה לכו תקראו!



לא אפרט על העלילה יותר מדי כדי לא לעשות ספויילרים.
בגיל 15 אופק עברה טראומה נוראית כזאת שטלטלה אותה והפכה את עולמה.
הדבר הוביל אותה לגור עם אחותה הגדולה שהן לא בקשר הכי טוב.
החיים שלה נמצאים ב-Hold, היא לא עושה כלום חוץ מלהסתגר בחדרה ומרגישה בודדה עד שגיא עובר לדירתן.
בין השניים יש היכרות מוקדמת, לא כזאת שנגמרה טוב וכעת הם צריכים להתמודד אחד עם השניה באותה הדירה.
האם זה יסתיים טוב? או שאחד מהם ייקרע לגזרים?
 
 “האהבה היא הדבר היחיד בחיים שלא עולה כסף, היא מתנה. תרעיפי אהבה על כולם, מפני שככל שתעניקי יותר כך תקבלי יותר ואין דבר יפה יותר מאשר להיות נאהבת.” 
 
אופק היא לא דמות רגילה או אופיינית לספרים של ליליאן.
התרגלנו לדמויות נשיות חזקות בטירוף.
לא אומרת שהיא לא חזקה, היא חזקה בדרכה שלה, היא התמודדה עם דברים נוראיים בגיל כל כך צעיר, זה עיצב אותה לטובה ולרעה.
היא דמות מוחצנת, לא מפחדת להגיד את מה שהיא חושבת על כל אחד, היא מתלבשת איך שבא לה. אבל מעבר לכל החזות הזאת בפנים מסתתרת ילדה מפוחדת, פגיעה ושבורה.
ילדה שמפחדת שלא מגיע לה לאהוב, שסופה יהיה רע.
היא לא נפתחת עד הסוף ומרחיקה אנשים מעליה ברגע שהיא מרגישה קרבה לא מובנת.
בהרבה מצבים הזדהיתי איתה, כאב לי עליה ברמות מטורפות. 

אוי גיא מה אני יכולה להגיד עליו חוץ מזה שהוא שיגע אותי!!
איזה גבר הורס חיצונית ופנימית!
גבר שיודע מה הוא רוצה מעצמו, אהבתי את זה שהוא זה שרדף אחרי אופק, שהוא ידע מראש מה הוא רוצה ולא התלבט כמו בספרים אחרים שלוקח לגבר זמן להבין שהוא אוהב את הבחורה.

אני שבויה בכתיבה של ליליאן!
כתיבה סוחפת, מרתקת, מרגשת שפורטת על הנשמה.
חששתי לקרוא את הספר הזה כי אני תמיד אומרת שמתישהו תהיה לסופרת נפילה, ופחדתי שזה יהיה הספר. אבל לא!!! אני מאוהבת בספר ובדמויות.
עכשיו אני חושבת שזה כבר לא משנה לי מה היא תכתוב אני פשוט אתאהב.

אהבתי את המשחקים שלהם, רגע אחד רבים ורגע אחד הם אוהבים.
ההקנטות שלהם אחד כלפי השני, העוצמות המטורפות בריבים שלהם.
הכל היה סוער בספר הזה!
הספר גרם לי להיכנס לסערת רגשות עזה.
רגע אחד כאבתי ובכיתי, ורגע לאחר מכן שנאתי בטירוף חלק מהדמויות, פתאום מצאתי את עצמי צוחקת בקול ושוב בוכה.
כן כן שוב בכיתי מלא, כזאת אני בכיינית אבל ליליאן אשמה כי היא יודעת לפרוט על כל המיתרים.

נשביתי באמת ובתמים בסיפור המתוסבך הזה.
כל אחד מאיתנו סוחב חבילה ואנחנו שופטים מוקדם מדי על פי מראית עין, קשה לנו להיכנס לנפש של האחר ולהבין אותו.
מקווה שנמצא את היכולת לקבל, להבין ולתמוך כמו שגיא הבין את אופק.
אין לי מילים לחפור יותר על כמה אהבתי את הספר.
ממליצה בחום! קריאה מהנה.

“עַד שֶׁמָּצָאתִי, אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי; אֲחַזְתִּיו, וְלֹא אַרְפֶּנּוּ–עַד-שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל-בֵּית אִמִּי, וְאֶל-חֶדֶר הוֹרָתִי”.

 

הסתקרנתו? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה