ריפטייד מאת אוריה מימון-כהן.

סקירה מאת מור אסולין.

 

הרבה מאוד זמן לא ישבתי מול הדף ולא הצלחתי לכתוב את התחושות שמבעבעות בי.

מעטות הפעמים שספר גרם לי לפרפרים בבטן במהלך הקריאה, ספר שהתסיס אותי, וגרם לי למערבולות בגוף.

 

היום אחרי שנים של קריאה אני יכולה לומר שיש ספרים שתופסים אותי ברגע וההרגשה כאילו הם נגמרים בנשימה אחת קטנה.

 ויש ספרים שתופסים אותי לא מוכנה ואני פשוט מפחדת להתענג עליהם בכמה שעות.

 

הפעם גברת אוריה מימון תפסה אותי לא מוכנה. כמעט תשעה חודשים מאז שקראתי את ספר הבכורים שלך, ואני חייבת לומר לך שריפטייד הספר החדש שכתבת מעולה, פשוט wow אחד גדול.

 ניכר שינוי מדהים בכתיבה שלך, התעלית על עצמך ומאוד, לראות שינוי כה משמעותי בפער של ספר אחד, אני באמת חייבת להוריד בפנייך את הכובע. שאפו!

 

יחד עם זאת (אל תהרגי אותי) אני לא חובבת את להקת קלודפליי.

וכמו שחברי היקר ריף אמר ״להקה בריטית ממוצעת״.

אין ספק שבזכותך שירים מסויימים שלהם קיבלנו משמעות חדשה עבורי.

 

קצת על העלילה והספר:

ב”ריפטייד” אנחנו נחשפים לילדים בגיל התבגרות שבו הם חווים הכל.

הם חווים כל מה שנער ונערה צריכים לחוות בגיל הזה, אך דילן חווה בתקופה זו גם כאב נוסף שהוא מעבר לשברון לב.

דילן מעמיסה על כתפיה את האשמה שאין  בה צורך, אך הסחיבה הזו מאוד מובנת והגיונית.

לפעמים במצב אפלולי, הראייה שלנו מטושטשת ואין אנו מצליחים לנקות את הלכלוך שמפריע לנו לראות את המציאות נקייה.

 

דילן וריף עוברים הרבה, הם סוחבים כאב, אהבה מפוספסת, שניהם מתבגרים מהר.

משהו שהיה צריך להיות שלם גדל להיות שבור.

לב שהיה צריך להכיל אהבה הכיל כאב.

 

ופאזל שצריך להיות שלם בסוף יהיה שלם גם כשהחלקים שלו קצת נהרסו.

דילן וריף למרות השנים, הכאב והפספוס מצליחים להתגבר ולבנות את הגשר המיוחל.

 

וכאן אני רוצה להביא ציטוט מתוך שיר שאומנם לא מופיע בספר אבל, בעת הקריאה השירים התנגנו להם בפלייליסט האישי שלי, עצרתי בנקודה מסויימת שהתמזגה עם פזמון השיר, וכל מה שראיתי לנגד עיניי מעבר למילים, ראיתי תמונה, ראיתי מילים שקיבלו צבע, שקיבלו חיים.

ומבחנתי הציטוט הזה מהשיר יכול לתאר את היחודיות של דילן וריף.

מתוך השיר:  “chord overstreet –” hold on

Hold on, I still want you

Come back, I still need you

Let me take your hand, I’ll make it right

I swear to love you all my life

“‏Hold on, I still need you

 

 דילן וריף העלו את הרמה של כמה וכמה זוגות מלכותיים.

אין ספק שאוריה שיחקה אותה עם ריפטייד והפכה מבחינתי לסופרת מובילה ברשימה שלי.

אוריה כבשה אותי במילים שלה, בכתיבה העדינה, הענוגה ובעלילה המטורפת הזו.

עפתי על הספר, כן הרגיש לי בקטעים מסוימים שהקול של ריף היה חסר לי מעט באמצע הסיפור.

אבל בסופו של הדף האחרון, הדברים יותר הסתדרו לי.

 

חברים, חברות

בבקשה אל תפספסו את הספר המיוחד הזה.

ספר שיש בו כל כך הרבה, הוא נגע בי הרבה מעבר לסיפור האהבה, הוא נגע בנושאים חשובים, הוא מביא איתו תובנות, וגרם לי לראות דברים מסויימים מנקודת מבט שונה.

 

בוקטיק הוצאה לאור כל הכבוד עשיתן זאת שוב!!!

 

אני בוחרת לסיים את הסקירה שלי לספר מיוחד כזה עם ציטוט מתוך הספר:

“כשכל החלומות שלך מתגשמים, אתה לא נשען לאחור ונהנה מהפירות, אתה משנס מותניים לקראת החלום הבא”.

 

אם יש לכם חלומות תגשימו אותם!

כי אין ספק שדילן וריף ושאר החבורה הגשימו.

עכשיו חשוב שנמשיך לחלום ונגשים גם את עצמנו…

 

מצרפת לכם קישור לשיר ששר לי את ריפטייד במלואו.

 

https://m.youtube.com/watch?feature=youtu.be&v=8ofCZObsnOo

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה