ריפטייד מאת אוריה מימון – כהן.

סקירה מאת איה אבראהים.

 

אני אחת שפחות מתחברת לספרות מקור ואולי הדבר נעוץ בעובדת היותי מחובבי המתח בעיקר.

אבל אם כבר נחשפת לסופרת חדשה ומנצנצת, הסקרנות ודאי שתגבר עליי. זה קרה עם הספר “ארמונות בחול” ושם הרגשתי בעצמותיי שאוריה היא כישרון מיוחד. ואז הגיע ריפטייד והוכיח לי מעל לכל ספק סביר שהיה לי, שהדבר הכי יפה בספרות מקור זה לראות את ההתפתחות שעוברת הסופרת. ותרשו לי לומר לכם, בעצם להצהיר, שאוריה היא הפרפר המרהיב שהיה חבוי עד היום בתוך גולם.

 

אם יש כמה דברים שמוגדרים כתשוקה בחיי הם ספרים (כאילו דה!), קפה, ים ומוזיקה. והספר הזה נגע בכמה מתשוקותיי ובענק.

 

כשראיתי את הכריכה המהממת! (תודה ללירז עמר על העיצוב) נזרקתי כמה שנים אחורה לחופי אוסטרליה ששם למדתי (לא בהצלחה רבה) לגלוש. כידוע, אני בוחרת את הספרים שלי על פי כריכות ופה הכריכה בחרה בי.

 

דילן קולדפליי רייס!!!

אנחנו מכירים אותה בתור בת 16, מאוהבת בים, בגלישה ובלהקת קולדפליי (שלמזלי הסופרת בחרה להקה שאני אוהבת אחרת היה פה צורך בשלום בית). היא בת לזוג הורים נפלאים אך היא קרובה יותר לאביה מאשר לאמא שלה ויש לה את האח הגדול המדהים ביותר בתולדות האחים, קרי!

 

ויום אחד היא נכנסת לחנות תקליטים כדי לקנות את הדיסק החדש של קולדפליי ונכנסת לויכוח עם מישהו שחושב שמדובר בלהקה בינונית (האיש אוהב את לינקן פארק שאותם אני גם אוהבת אז יש כבר מצבור נקודות לא רע בכלל לזכות הספר אצלי).

 

ריף מאבריק טיילור!!!

עילוי בתור גולש גלים והוא המיועד לזכיה בתואר הנכסף בתחרות הגלישה היוקרתית. כמובן שהוא חתיך הורס ובנאדם שכל אחת הייתה רוצה כמוהו לעצמה.

 

השניים מבלים יחד יותר ויותר עד שתאונה אחת קוטעת את הרצף ומרחיקה את דילן מכולם, כולל מריף.

 

מי שתומכת בה זו חברת הילדות שלה אמי. היא משתפת אותה באהבתה לריף ועל זה שהתרחקה ממנו בגלל מה שהיא עוברת. חולפים להם חודשים ועוד אירוע מטלטל את עולמה של דילן.

 

כאן מגיעה נקודת האל-חזור.

מכאן העולם מתהפך והשמים נופלים.

 

מכאן ואילך דילן של פעם נעלמת ואת מקומה תופסת דילן חדשה, כבויה, רווית כאב ואכולת אשמה. היא מתהלכת בעולם בתוך בועה משלה. ליבה דואב ונשמתה משוסעת. היא לא מרשה לעצמה לאהוב ומעל לכל, היא מוותרת על תשוקתה לים.

 

וכשהיא חושבת שמצאה תכלית לחייה ושהיא עלתה על דרך המלך בתור יועצת עבור נוער בסיכון והמתמודדים עם התמכרויות במסגרת מקום מדהים בחסות קרן ברוקס כאשר בנם של בני הזוג, קופר, נותן מעצמו מעל ומעבר להצלחת הפרוייקט, היא נאלצת לחזור למונטריי, העיירה שלה, זו שמכילה את הווייתה הקודמת, את שמחת חייה שניטלה ממנה ואת אהבתה שעליה ויתרה.

 

כל רצונה לשרוד את התקופה הקצרה במונטריי מבלי להיתקל בריף. אבל ריף שלנו מגיח כהוריקן אל תוך חייה ואל ליבה והמאבק הנושן מתגלם בדמותו של ריף אל מול עיניה.

 

האם להרשות לעצמה להתמסר לאהבתה? ממה נובעות תחושות האשם שלה? האם תקבל מחילה? האם תסלח אי פעם לעצמה? ומה עם התגלית המטלטלת אודות האירוע המכונן ששינה את פני חייה של דילן? האם תגלה הבנה? האם תוכל למצוא בליבה תעצומות נפש כדי להבין ולסלוח או שמא תחפש לנקום ולהעניש?

 

אהבתי את דמויות המשנה בסיפור כי הן בעצם היו הדבק שיחבר בין דילן של פעם לדילן של היום. הן היו הסלע היציבה בחייה והן אלו שהכילו ותמכו בה כשהצטרכה.

 

הסיפור מסופר בגוף ראשון מנקודת מבטה של דילן והיא כיסתה את חלקן של יתר הדמויות. לרגע לא הרגשתי שחסר לי משהו מהצד של ריף או כל דמות אחרת.

 

אהבתי שהפרקים מהווים בעצם פלייליסט. כותר כל פרק זה שם של שיר עם זיקה לתוכן הפרק וזה נהדר בעיניי.

 

הסיפר הקסום הזה עוסק בתשוקות, בחרטות, בהחלטות גרועות והשלכותיהן, על נעורים המוכתמים באשמה ובכאב ומעל לכל בסגירת מעגלים והשלמה עם מה שהיה, קבלת מחילה ובעיקר מחילה עצמית בכדי באמת לממש את הפוטנציאל הטמון בנו חרף הקשיים, הבעיות ושגיאות העבר.

 

לסיום אני חייבת להגיד שמורגש באופן מובהק תהליך התפתחות כתיבתה של אוריה לעומת ארמונות בחול. עונג צרוף לראות קפיצה איכותנית ועוצמתית כזו הן בכתיבה, הן בבניית הדמויות, בשזירת אירועים בעדינות כזו לכדי עלילה נפלאה ומרתקת. נהניתי מכל רגע ומחכה כבר לספר הבא.

 

ובכל זאת חייבת לציין משהו פחות “טוב”. שניים מהשירים האהובים עליי ביותר של קולדפליי לא קיבלו פרק ולכן אני מצרפת לכם קישורים בתור “פיצוי” לעצמי על “המחדל” הזה.

 

https://www.youtube.com/watch?v=s70OsXlDD94

 

https://www.youtube.com/watch?v=kZKSz1tlHJc

 

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה