ריפטייד מאת אוריה מימון- כהן.

סקירה מאת יפעת ארניה.

“…’דיל….

את זוכרת שכשהתחלת לגלוש על גלים גדולים לימדתי אותך מה זה ריפטייד?….

ומה הדבר שהסברתי לך שצריך לעשות במקרה כזה?’

‘לא להתנגד.

לשמר כוחות.

להחזיק את הראש מעל המים.’

‘הגיע הזמן שלך להפסיק להתנגד, שמש שלי…

החזקת את הראש מספיק זמן.

המים שקטו, תחזרי לחוף’…

‘אני לא יכולה, אבא’

….

‘אני רואה אותך מתאבלת כבר כל כך הרבה זמן.

אני רוצה לראות אותך זורחת’…”

 

בשם אלוהי כל הספרים,

מזמן לא קראתי ספר כזה.

לא ציפיתי לכזו איכות,

לכזה סיפור שמכווץ את הגוף ובעיקר את הלב,

לכזו קשת רחבה של רגשות.

ספר בו חזרתי בעצמי כמה שנים אחורה…

לאהבות הראשונות,

לכל הניצוצות והריגושים,

לגיל הנעורים..

לאהבתי לים, לגלישה ובעיקר…לגולשים.

בקיצור,

ספר ממש אסור לכם לפספס.

 

דילן,

מהרגע שנולדה, בילתה בים,

היא לא יכלה לדמיין את חייה בלעדיו.

היא אוהבת אותו כמו אוויר לנשימתה.

הים היה המקום היחיד שבו המחשבות שלה הסתדרו וליבה נותר שלם.

במיוחד כשהייתה על הגלשן.

עם כל יופיו היא הכירה גם את הצד האכזרי שלו.

היא ראתה איך היופי הופך למפלצת חסרת רחמים שבאה במשימה למחוק.

היא ראתה אנשים שמאבדים את אהוביהם בתוך הכחול הזה,

איך הוא הופך לשחור חסר מעצורים…לוקח אנשים..

או גרוע מכך- שואל ומחזיר אותם בגוף שאינו שלם ובנפש פצועה,

עד שלא נותר מהם דבר.

דילן הייתה ידועה כעקשנית ולא סלחנית.

היא לא האמינה בהזדמנויות שניות, היא הייתה גאוותנית.

היא פועלת מתוך דחף וגחמות.

היא לא עושה משהו שהיא לא מרגישה טוב איתו,

היא טוטאלית…אבל גם פזיזה ופרועה.

לה ולאביה היה קשר מיוחד, אהבות משותפות.

הוא היה הנפש החופשית,

הוא היה תמיד מכיל ומעודד.

דילן דומה יותר לאביה במראה החיצוני ובהתנהלות היום יומית.

שניהם מקבלים החלטות על פי תחושת בטן ולא באמצעות ניתוח.

הוא קורה לה ‘שמש שלי’.

הזיכרון המוחשי הראשון בחייה הוא המפגש עם חברת הילדות שלה אמי.

הן היו בלתי נפרדות,

הן היו ביחד בגן, בבית הספר

וגרו האחת ליד השנייה,

הן נפגשו כל יום כמעט.

גם אחיהם הגדולים היו חברים טובים,

עובדה שרק העמיקה את הקשר בניהן.

הם היו מבלים ארבעתם יחד,

למרות שהרחיקו מהן את הבחורים הראויים.

הם אמנם היו ג’נטלמנים מושלמים,

אבל בכל הקשור לאחותם הקטנה הם נהגו כבריונים מצויים.

באחד מימי הקיץ החמים,

לאחר הבילוי הקבוע שלה בים,

בעוד אמי חברתה הייתה בחופשת קיץ ארוכה,

נכנסה לחנות התקליטים לקנות את התקליט החדש של ‘קולדפליי’.

היא ראתה שם נער שהחל להקניט אותה

ואהב להקה אחרת…

הם החליפו הקנטות

ולבסוף סיפר לה שקוראים לו ריף.

אחר כך היא ראתה אותו בהזדמנות נוספת,

הוא קרא לה ‘קולדפליי’,

אבל היא לא הסבירה לו פנים…

היות והוא וחבריו שיחקו במשחק…’מי יותר מטומטם’…

הם טיילו ביער וטיפסו על עץ אלון החוף.

הוא עץ שיודע לרפא את עצמו…

היא הרגישה ניצוצות, זו הייתה ממש להבה,

היא הרגישה מוארת לידו ואפלה כשהוא רחוק ממנה.

הם היו בתוך בועה קסומה.

מפגש הוביל מפגש,

הכל היה קסום וסודי.

הם דיברו על הכל,

על ההורים שלה, על אבא שלו, על הגלישה…

הוא היה אהבתה הראשונה.

הם בילו את היום הכי מקסים ומשמעותי בחייה,

אבל אז הגיעה הביתה והיום המאושר בחייה הפך ליום העצוב לתמיד.

עולמה השתנה פעמיים בלילה אחד.

היא נעלמה לריף לתקופה ארוכה,

היא לא יכלה להתמודד עם רוע הגזירה.

היא הייתה חייבת להיות חזקה למען משפחתה.

חייה התנפצו.

היא נאלצה לוותר על אהבתה הראשונה, ויתרה על חבריה.

דבר לא הכין אותה לבשורה של אמי…

היא סיפרה לה שהתאהבה במארביק…

באחת ממסיבות החוף אמי הביאה אותו איתה כדי להכיר אותו לחבריה

ואז…

ריאותיה התרוקנו מהאוויר….

 

אמי הייתה החברה הכי טובה שלה, האחות היחידה שהייתה לה,

היא אהבה אותה אהבת נפש, הנשמה התאומה שלה.

בנים יבואו וילכו, אף אחד לא ישתווה לחברות שלהן

אף גבר לא יפריד בניהן.

איך מתאוששים כשבערב אחד על פסגת העולם…

ואז את מגלה שהנורא מכל קרה?!

עוד לא הצלחת להתאושש ואז מגלה ש…

 

הרי בדיוק כמו בסרטים,

בנות לעולם לא שוכחות את הפעם הראשונה שלהן

ובכלל….ריף הבטיח לה שלעולם לא תשכח.

מה אגיד לכם?….הצליח לו… בענק.

האם היא תצליח להניח לזיכרונות העבר?

האם היא תצליח להיות כמו אלון החוף?

אותו עץ שיודע לרפא את עצמו?

 

יום אחד ארור שינה את הכל.

היא הייתה נערת חוף,

רוח חופשית, הנערה והגלשן…

הייתה בה אש ושמש ויסודות העולם כולו.

הנפש החופשית שלה התפוצצה ממנה והדביקה באור כל מי שהיה לידה,

היא בחיים לא סתמה את הפה

ועכשיו היא…כל כך כבויה…ריקה…

הכל נמחה,

היא נאלצה לחיות עם האשמה.

האם היא תצליח לבנות את עצמה בחזרה?

זה היה אירוע שקבע את מסלול חייה,

את הקריירה שלה…

היא התרחקה מהבית.

התנתקה מכולם…

 

היו קטעים שרציתי לצרוח,

די, היא נענשה מספיק!

היא בחורה שנשבר לה הלב יותר מידי פעמים

רציתי לראות את דילן…זורחת!

“Call it magic, call it true

I call it magic when I’m with you

And I just got broken, broken into two

Still I call it magic, When I’m next to you”

 

הספר המדהים הזה רווי תובנות וציטוטים משירים קסומים של קולדפליי

עד כי התאהבתי בלהקה בשנית.

זיכרו,

כל פעם שמישהו מדבר עלינו רעות,

מישהו אחר במקום אחר מדבר עלינו טובות.

אהבה היא לא מה שעושים כדי שיהיה טוב,

אלא מה שלא עושים…

הרי חלק מתהליך ההתבגרות דורש ויתור והשלמה עם מה שנדרש לעשות,

לעומת הרצון…

 

“כי מי שאבד

כמו אני ואתה,

בסוף את עצמנו

בים שוב נמצא”

 כל אחד שהלך לאיבוד יכול למצוא את עצמו בים.

אבל הים הוא מטאפורה,

לכל אחד יש את הים שלו,

הדבר שמאפס אותו,

שגורם לו להבין את העולם ולחזור לעצמו.

הרי נקודת הפתיחה שלנו אמנם קובעת מי אנחנו

היא בהחלט עוזרת..

אבל צריך לעבוד קשה כדי ליהנות מזה.

כל מי שרוצה,

יכול לגעת בכוכבים.

בחיים קורים הרבה דברים.

חלקם לא פשוטים,

אנשים מתגברים…

היו נוכחים במקום שבו חיים משתנים לטובה.

 

מאחלת לכולנו,

שכל חלומותינו יתגשמו,

וגם אז, לא להישען לאחור ורק ליהנות מהפירות,

אלא לשנס מותניים,

לקראת…החלום הבא.

מאחלת לכולנו,

לרכב על הגל.

 

המלצה רותחת.

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה