ריפטייד מאת אוריה מימון – כהן.

סקירה מאת לירן קול.

הסיפור מתחיל כשדילן רייס, בחורה בת 16 שכל חייה מוקפת בים, בגלישה ובחבריה הטובים, פוגשת בריף טיילור, אחד הגולשים המפורסמים במונטריי שבקליפורניה ואט אט היא מתאהבת בו. אך אירוע קשה מכה במשפחתה בעוצמה והיא מרגישה שעליה לטפל במשפחתה ובכך התרחקה מחבריה וגם מריף.

לאחר תקופת התאוששות, היא מגלה שגם חברתה הטובה ביותר מאוהבת בו וההסתרה של העובדה הזאת ממנה גוררת אחריה שובל של אירועים הרסניים לא רק כלפי דילן אלא עבור משפחותיהם וכל חבריהם בעיירת החוף הקטנה.

שמונה שנים מאוחר יותר, דילן עובדת כיועצת במעין חווה ובית הבראה המשמשים כמעון גמילה עבור ילדים ונערים מכורים – לאלכוהול, סמים וסקס. שם, בעזרת כלים אשר רכשה במהלך לימודיה ויחד עם צוות שלם של מדריכים, היא עוזרת להם למצוא את עצמם מחדש, אך אינה מצליחה לעשות זאת עבור עצמה. על כתפיה מונחת אשמה כבדה.

חתונת אחיה מחזירה אותה אל מונטריי, אל הזיכרונות ואל גל ההרס שגרם לה להתרחק.

כאשר עברה של דילן נפגש עם מה שעשוי להיות עתידה, היא מגלה דבר הרסני העלול להשפיע על חייה.

 

הספר הינו יחיד המסופר בגוף ראשון מנקודת מבטה של דילן. את הסיפור מלווה המוזיקה והיא מורגשת בכל עמוד. הדרך שבה בחרה הסופרת להשתמש בשירי אחת הלהקות האהובות עליי ולשלב את שמות שיריהם כפתיחה לכל פרק ובכך לעצב את שם השיר ולהתאים אותו לעלילה, ריגש אותי באופן מיוחד.

אהבתי מאוד את תחושת הריענון שהרגשתי כשסוף סוף אני קוראת עלילה שבה הגיבורה היא זו שמתייסרת על חטאי עבר ולא הגיבור. כמו כן, עצם העובדה כי הסיפור כולו מלבד האפילוג החותם את הספר מסופר מנקודת מבטה של דילן בלבד, מראה כי היא מרכז הסיפור. הסיפור הוא שלה, ומלמד על עד כמה חוזקה הנפשי של אישה הוא דבר קסום.

מאוד חשוב לי לציין כי ניכר שנעשתה על הספר עבודה ברמה גבוהה מאוד. מבחינת הכתיבה היפה, הכריכה היפהפייה, העריכה הקפדנית שנתנה תוצאה מושלמת ללא כל דופי, התאמת הסצנות לזרימה אחידה והשלמת חורים בעלילה בצורה נעימה, שהביאה אותי לא פעם לדמעות. למרות הטראומות שהיכו בדמויות, הספר עצמו אינו כבד וקראתי אותו בהנאה מושלמת.

הרגע בו נחשפה משמעות שם הספר החסירה פעימה מלבי.

חמישה כוכבים.

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה