קצה הסוף מאת ג’סיקה רדמרסקי.

סקירה מאת תמר אלטרשוילי.

“תחפור על העבר, ולא תוכל להתקדם. תבזבז זמן רב מדיי בתכנון העתיד, ורק תדחוף את עצמך אחורנית, או שתישאר קפוא באותו מקום כל חייך. 
חיה את הרגע”.
 
אני מכורה לתחושה הזאת, המיוחדת הזאת, שרק ספר יכול לגרום לי.
 
מעין תחושת נעימי שמתפשטת בגוף בזמן הקריאה, אבל שנשארת שם הרבה אחרי שסיימתי לקרוא את העמוד האחרון.
 
האמת…התחלתי לקרוא את הספר, ובשלבים הראשונים התמקם לו חיוך על פניי שלא ירד במשך פרקים שלמים.
 
עכשו שאלה…מה משמעות החיים בעיניכם???
 
כולנו חיים במעין שגרה רגילה ובואו נודה לעיתים משעממת.
כולנו היינו שמחים לאיזה פרץ של מעשה ספונטני שיחזיר אותנו לחיים. משהו לנפש שלנו. משהו שלא תיכננו אבל מרגיש כל כך נכון.
 
אנחנו אוהבים לדבר אבל תכלס, בשטח, מי באמת מיישם ופועל לפי אותו רגע ספונטני שמת להתפרץ??
 
או…
אז תרשו לי להכיר לכם את קמרין.
 
רק שלפניי זה בקבוע שלנו…רקע…
 
קאם-קמרין בנט היא בחורה בת עשרים עם חששות, חרדות ונטייה לדיכאון. היא לא נוגעת בג’אנק או בשתייה מוגזת. הוריה גרושים ויש לה אח אחד בשם קול שמרצה את עונשו בכלא. 
 
היא מתכננת לגור עם החברה המטורללת בעלת הפה הגדול שלה (היא איכזבה אותי על ההתחלה, אתם תבינו כבר) שמשווה כל אחד לאיזה סלב, נטלי.
 
קמרין אמנם צעירה מאוד, אך כבר חוותה אהבה גדולה עם החבר שלה, איאן.
חבר אותו איבדה בתאונת דרכים נוראית.
היא אינה יוצאת לדייטים או בכלל “חיה את החיים” כפי שאינספור בני גילה חווים. היא חלולה. מבפנים.
הדיכאון שהיא סובלת ממנו לא נותן לה להרגיש דבר.
היא אינה בוכה, למרות רצונה להרטיב את הכרית מדמעותיה, זה לא קורה.
אהבה? היא חוותה אותה עם איאן, והיא בטוחה שלא תוכל להרגיש כך יותר לעולם.
בצורה מכנית ומובנית היא מעבירה את חייה. מתחילה לעבוד בעבודה חדשה שהיא מגיעה אליה כל כולה מחויטת ומעומלנת מכף רגל ועד ראש.
 
ואז היא מבינה.
אז נופל האסימון.
אלו הם חייה.
זה מה שהיא תעשה כל יום.
תעבוד בעבודה שהיא אינה אוהבת ותעביר את ימייה בלרצות את  הציפיות של אחרים.
 
בבוקר אחד היא קמה ומוצאת את עצמה עם תיק  קונה כרטיס לאוטובוס , (אגב היא אפילו לא תכננה את היעד) ופשוט יוצאת לדרך.
יותר ספונטני מזה?
 
אני מתחילה להתרגל לתחושה הזו של חוסר איכפתיות מכלום. אני לא באמת פוחדת משום דבר יותר. כשלא אכפת לך, הפחד הבן זונה הופך לשפוט שלך.”  
 
כן, מבלי לחשוב יותר מדי יומאת קמרין ללא נודע…מה ממתין לה היא אינה יודעת, אבל היא בהחלט עומדת לגלות. לאחר שעות, באחת העצירות שהאוטובוס עושה בדרך מצטרף לנסיעה נוסע צעיר.
 
אנדרו_פאריש
 
איייי הנסיך התורן שכבש את ליבי עלה לאוטובוס!
 
אז ככה….
בן עשרים וחמש…
כסף לא חסר לו…
יש לו שני אחים אשר ואיידן [איידן! אתם יודעים כבר שאני מטורפת על השם הזה!] הוריו גרושים.
הוא סובל מפרצי אלימות ולא מבין איך כל החיים כולם הולכים אחרי העדר….
הוא לא מחפש כסף, או פרסום, למרות שהחתיכי דיגמן בעברו. הוא מוכשר ומנגן בגיטרה ומכור ללהקות רוק. תנו לו סטייק או איזה ג’אנק כלשהו והוא מסודר.
 
מה הוא רוצה בחיים אפילו הוא לא יודע, אבל יבין כאשר יראה את זה.
 
אביו של אנדרו גידל אותו ואת אחיו ביד קשה וקשוחה של “גברים לא בוכים “וכל השיט הזה.
הוא גוסס מסרטן  נדיר במוח ונשאר לו מעט זמן לחיות. כולם נקראים אליו לבית החולים.
 
במקום לקחת טיסה מהירה, מחליט אנדרו להעביר את זמנו בדרכים באוטובוס.
 
שם הוא פוגש בקמרין….
שם המסע שלהם מתחיל….
תצטרפו??
 
שורה תחתונה…..
 
איך אהבתי אותם!!
קמרין ואנדרו יכנסו לכם ללב!
בפשטות שלהם, בשנינות שלהם.
הם הצחיקו אותי!
בכל פעם שאנדרו קרא לה “בייב” נמסתי. הוא לימד אותה להעריך את עצמה. לא לעשות מה שכולם רוצים או מצפים ממנה אלא להחליט על הדרך שלה לבד! היא מצידה לימדה  אותו להכיל את הרגשות שלו, להבין שמותר לגברים גם לבכות. וזה אפילו בסדר.
 
אנדרו המתוק הזה פשוט הרס אותי‼
אני רוצה להיות אורידיקה שלו ושהוא יהיה אורפאוס שלי. אני רוצה לצאת איתו לנסיעה ושהוא ישיר לי על צימוקים…(אתם תבינו לבד), ויקרא לי בייב!
 
שניהם יצאו לדרך אחת.
כל אחד וסיבותיו שלו.
 
“אני לקחתי את הדרך הארוכה וקמרין לקחה את הדרך לשום מקום ופשוט קרה שהם הובילו לאותו מקום.”
 
זה מסכם את הכל.
 
כל הספר מסופר מנקודות המבט של הדמויות הראשיות. אנו חווים כל מחשבה מצחיקה, שנונה, כואבת ומרסקת שעוברת בראשם.
 
בעותק שקראתי היו המון טעיות הגהה. מסתבר שנפלה טעות בעותק שנשלח לקוראים וההוצאה הסבירה והבטיחה לשלוח עותק חדש לכולם. כל הכבוד על הטיפול המהיר. 
 
בספר הזה התובנה הכי גדולה שנשארת איתי היא עד כמה עכשו, הרגע הזה, הוא מה שחשוב.
עד כמה החיים שלנו הם מתנה אחת ענקית ומדהימה שחובה עלינו להעריך מדי יום.
תחשבו על זה. אההה ותחיו. היום.
 
בא לכם ספר עם גיבורים שונים שיגרמו לכם לחייך?
 אתם מחפשים בספרים שלכם את הערך המוסף מעבר לרומן הרגיל??
פשוט וקל….תקראו!

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה