קליע של קרח ופגיון של אש מאת דנה לוי אלגרוד.

סקירה מאת מור אסולין.

אני מנסה לכתוב הסקירה ואני לא יכולה!

אני מרגישה שכל מה שאכתוב לא ישקף את הנאה שלי מהדואט הנפלא הזה.

 

תדמיינו לרגע שאתם חיים בגיהינום. תחשבו כמה חם וסיוט  לחיות בגיהינום. ואז בשבריר של שניה מגיע מלאך שמציל אתכם מהמקום הזה?? מה אתם עושים??

 

קתרינה קיבלה את המלאך שמציל אותה מהגיהינום. בזכות זה היא חייה מתחת לרדר במשך שמונה שנים עד שמגיע הקרחון האכזרי שלרגע לא חושב על האפשרות לחוס על חייה.

איליה בטלוב השםם ירחם עליי, מי שיצר אותך גמר עליי!!

חברותת!!!

 

איליה זה לא טנק! זה פלוגה שלמה של טנקים. אני כמעט בטוחה שהוא אח של אנטולי מהתשוקות או שזה דודן שלו.

 

קתרינה חייה בגיהנום וכתוצאה מכך, היא פולטת אש מסוכנת, אש תשוקתית. ולאש הזו אדון איליה לא מוכן, הוא לא יודע להכין את עצמו למפגש של אש וקרח.

 

“הלב שלי התחיל להפשיר ברגע שנכנסתי לדירה הזאת, ובזכותך הוא למד איך לפעום.” הוא מסיט את החלוק לצדדים והחזה שלי נחשף מולו. הוא רוכן ונושק בעדינות לעור מעל ליבי. “את לא יכולה להקפיא אותו בחזרה.” הוא מרים אליי את עיניו ואני מרגישה חזק את כל מה שמפחיד אותי להרגיש”.

 

אני רגע רוצה לדבר על נאמנות, על מוסר ובגידה.

לימדו אותי להיות נאמנה לעצמי, נאמנה לעקרונות והערכים שלי. אבל מה קורה שאני מגלה שכל מה שידעתי בעולם זה שקר אחד גדול. מה קורה שמגלים חיים שלמים שמבוססים על שקרים.

 

כשאת מגלה שכל הבסיס שלך הוא שקר אחד גדול, כל העולם שלך מתמוטט, ואז מה עושים??

נוקמים!

 

מתוך הנקמה נוצרת אהבה מהממת בין איליה לקתרינה.

 

“אני אלך אחריו בעיניים עצומות גם לתוך מפולת שלגים או לתוך שריפה בוערת, כי כשהוא איתי העולם עוצר מלכת”.

 

מה אומר לכם חברים? גברת דנה לוי אלגורד עשתה את זה שוב. היא יצרה דמויות מטורפות ששיחקו לי בראש.

היא יצרה דואט מיוחד.

נהניתי מכל רגע, מכל דף ונהניתי בעיקר מהאפילוג, לרגע לא הבנתי, וחזרתי דף אחורה. אך, בקריאה נוספת החיוך פשוט עלה על פניי. לא הייתי רוצה לקרוא משהו אחר כאפילוג.

 

 

כדי להבין על מה ברברתי כאן תשבו ותקראו, תעניקו לעצמכם כמה שעות של אושר.

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה