קוראת את חיי מאת רנה קרלינו.

סקירה מאת תמר אטרשוילי.

 

“בחיים האמיתיים קשה לנו לזהות רגעים מקריים כי אנחנו לא ממציאים את הסיפור תוך כדי התקדמות. זה לא שקר-זה באמת קורה לנו, ואין לנו מושג כיצד זה ייגמר. חלקינו נסתכל אחורה על חיינו וניזכר באירועים שהיו קצת מושלמים מדי, אבל רק כשיודעים את הסיפור המלא, אפשר לראות את היקום בפעולה או אפילו להודות שיש משהו גדול מאיתנו שדואג שכל מה שאמור לקרות אכן יקרה. 
 
אם אפשר להתמסר לרעיון שאולי יש תוכנית גדולה, במקום לצמצם כל רגע קסום לצירוף מקרים, בסוף האהבה תמצא אותך….. אותי היא מצאה.”
 
כך מתחיל הספר הנפלא הזה. בהחלט יכולה לומר ששם הספר והכריכה מובנים לי יותר לאחר הסיום. אפשר לומר שקראתי שני ספרים באחד(מיד תבינו למה). יש בסיפור הזה כל כך הרבה דברים שיגרמו לכם להזיל דמעה, לרצות לחבק ולאחוז את זוג הנערים השבור הזה, הנאלץ בעל כורחו בשל הנסיבות להתבגר מהר.
 
אמילין –  מרצה לכתיבה יוצרת באוניברסיטה, המנסה לפרסם את סיפוריה ללא הצלחה. היא גרה עם חברתה קארה (דובון אכפת לי בשבילכם) ונמצאת במערכת יחסים של שבע שנים עם טרוור, שחקן פוטבול מזהיר שעקב פציעה בידו הדומיננטית נאלץ לוותר על החלום להיות כוכב עולה בספורט.
 
אמילין וטרוור, למרות מערכת יחסיהם ארוכת השנים אינם גרים יחד, כל אחד בדירתו שלו. טרוור אינו מודע במעט לעברה הקשה של זוגתו, אמילין מעולם לא שיתפה אותו.
 
קארה מגיעה לדירה נלהבת בעקבות ספר שרכשה, ופשוט אינה יכולה להפסיק לקרוא בו הנקרא: “מתוך כל הדרכים שבתווך”.  בסיום קריאת הספר היא מעבירה אותו לאמילין וממש מחייבת אותה להתחיל לקרוא אותו. 
 
מהפסקה הראשונה בספר מבינה אמילין שהיא בעצם הולכת לקרוא את סיפור נעוריה, חייה שלה ממש.
 
הספר נכתב על ידיי ג’ייס, הילד שאיתו גדלה בניבל, אוהיו. הילד שאיתו חוותה שמחה ועצב, כאב, אובדן וכעס, אבל בעיקר הנער שעמו גילתה ומצאה אהבה.
 
ג’ייס דואג להחליף את כל השמות בסיפור, כך שאמילין בסיפור הופכת ל-אמרסון, ואילו ג’ייס הופך בסיפור ל-ג’קס.
 
“מתוך כל הדרכים שבתווך”
אביה של אמרסון איבד את עבודתו, הכסף הלך ואזל ואילו הוא בזבז את זמנו בשתייה, חדל לדבר, הלך ונסגר. בעקבות הנסיבות עזבה אמה את ביתם ונטשה אחריה את בתה היחידה.
 
לג’קס לא היה אבא, הוא עזב אותו. הוא גר עם אמו שצרכה סמים על בסיס קבוע וקיבלה תהלוכה של גברים בביתה. לג’קס היה אח גדול בשם בריאן.
 
שני הנערים לא תמיד היו חברים, ג’קס נהג להקניט את אמרסון יחד עם ילדים אחרים. הם נפגשו בכל בוקר על כביש האפר וחלקו את האוטובוס היחידי שהסיע אותם לבית הספר.
יחסו משתנה אליה, הוא מבקש ממנה לפגוש אותו בצריף ישן בקרבת ביתם לאחר הלימודים, בהתחלה כמובן היא אינה מבינה מדוע, אך בעצם מסתבר שהוא רק רוצה להעביר לה אוכל מבלי שאף אחד יידע. מהר מאוד הופך הצריף הקטן למקום מפלט של השניים, מקום שאפשר לחלום בו, לכתוב בו, מקום שבו הם אינם רעבים, אין אב מתעלל, או אם מסוממת, והם אינם גרים בעיירה שכוכת אל.
 
הסיפור שלנו נהדר. אולי לא כל שאר החרא, אבל הסיפור שלנו מושלם, אם.”
 
אמילין מלאה בכעס על ג’ייס, מכמה סיבות:
היא מעולם לא התמודדה עם עברה הקשה, ובטח לא העיזה לכתוב אותו.
ג’ייס כתב את הסיפור דרך מבטה, היא חווה פעמיים את התחושות מחדש, דרך עיניה ודרך עיניו.
הספר נוחל הצלחה של ממש, והוא עוד מרוויח כסף מלספר את סיפור חייה.
 
החוויה כולה הייתה מוזרה. כאילו זיכרונותיי התעוררו לחיים, כולל כל פרט חושי. כל דף שיגר אותי בחזרה למקום המכוער ההוא…….”
 
במפגש הנערך לסופר לחלק חתימות מגיעה אמילין נחושה בדעתה להתעמת עם ג’ייס.
זה שלא ראתה שנים.
מדוע הם אינם יחד בהווה?
איך מתנהל המפגש ביניהם ולאן הוא מוביל?
האם אמילין מתמודדת עם העבר שלה, עם אביה?
 
אני לא רוצה לעשות ספוילרים, אציין שממש נהנתי מהספר, שני סיפורים שהם בעצם אחד.
 
חייבת לשתף בציטוטים שאהבתי, היו המון כאלה, קבלו כמה…..
 
אבות אמורים להגן על הילדות שלהם. גברים, אבות, חברים, בעלים, אסור להם לפגוע באשה או בילד, עם האגרופים שלהם, המילים שלהם, או משהו דומה.”
 
“העבר רק יתגמל ויאכל אותנו אם ננסה להיאחז בו חזק מדי.”
 
והאהוב עליי ביותר…..
 
” אנחנו לא תמיד יכולים לשלוט בנסיבות חיינו, לבחור מי יהיו ההורים שלנו, איפה נגור, או כמה כסף נרוויח, אך ברגעים הנדירים שיש באפשרותינו  לעצב את גורלנו, שבהם יש לנו כח לדאוג לאושרינו אנו, אסור שנפחד לעשות זאת.”
 
מי שמכיר אותי יודע שעדיין לא נכתב הספר שיגרום לי לבכות בו, אך לאלו מכם שדומעים או מטביעים דפים שלמים בדמעות אני מעדכנת מראש- תכינו את הממחטות!! ותצללו לספר שירטיט וישבור לכם את הלב…וכן , בסוף יאחה אותו מחדש (לא מובטח).
 
מומלץ, הרבה מעבר למומלץ.
פשוט מושלם.
נ.ב.
הסקירה הכי ארוכה שלי ever!!

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה