לא תכננתי לכתוב סקירה על הספר הזה.
רכשתי אותו בשבוע הספר. בדרך חזרה מהכיכר, הספר אבד/נגנב – לא סגורה איזה מהשניים. התבאסתי נורא! רכשתי הפעם עותק דיגיטלי והוא המתין לי בשקט בנייד, שאגיע אליו, ואכן הגעתי!!

קולו של ארצ’ר מאת מיה שרידן.

סקירה מאת תמר אלטרשוילי.

“אהבה פירושה ללמוד את שפתו של האחר”
 
לא תכננתי לכתוב סקירה על הספר הזה.
רכשתי אותו בשבוע הספר. בדרך חזרה מהכיכר, הספר אבד/נגנב – לא סגורה איזה מהשניים. התבאסתי נורא! רכשתי הפעם עותק דיגיטלי והוא המתין לי בשקט בנייד, שאגיע אליו, ואכן הגעתי!!
 
לפני שאתחיל אציין, שסיימתי את הספר לפני שהתווסף אליו פרק הבונוס לרוכשי הדיגיטלי.
הפרק הזה היה נחוץ ביותר, וחידד לי דברים, שלא הסתדרו לי בספר מבחינת הרגשות של הדמות הראשית…תיכף ארחיב, מוכנים???
 
אני לא אעשה הכללה גסה. מה שכן, ברוב רובו של הז’אנר הרומנטי הדמות הגברית מאופיינת בקווי האופי של הילד הרע, המחוספס והדי שחצן.
זה שסוחף את הבחורה בפראות כמו סופת הוריקן משתוללת, ולעיתים משאיר אחריו  נפגעות רבות בדמותן של נשים עם לב שבור.
 
אנחנו אוהבות את הבחורים הרעים, הפצועים והשרוטים, אבל עכשו אני אורזת את כולם יפה, יפה, (חלקם אוזקת באזיקים), ומניחה בצד…אל תדאגו, לא מוותרת עליהם חלילה וחס, הם פשוט יחכו, כי יש לי מישהו מיוחד להכיר לכן בנות….
 
המישהו הזה שונה, לא נכתבה דמות כזו, לא קראתם על דמות כזו. בוודאות!! תתכוננו ליפול שדודות!
 
הספר….
 
ברי פרסקוט מגיעה לעיירה קטנה בשם פליון, מלווה בכלבה המתוקה שלה, פיבי.  כשאני אומרת מגיעה, אני בעצם מתכוונת ברחה לשם. היא הייתה צריכה להתרחק מכולם ומהכול. ביקשה את השקט והשלווה, במקום שבו אנשים אינם מכירים אותה ואת הסיפור שחוותה.
 
היא הייתה עדה למחזה קשה ביותר, שאירע במעדנייה של אביה. 
אביה היה חירש, והם תיקשרו בשפת הסימנים.
אני נמנעת מלתאר מה קרה, למרות שזה לא ספויילר תקראו לבד.
 
הבוקר של ברי תמיד זהה. היום שלה מתחיל בסיוט מאותו יום גורלי. סיוט שחוזר על עצמו ומשתק אותה לחלוטין. אין דבר שהיא יכולה לעשות, ולא משנה היכן היא, הסיטואציה חוזרת שוב ושוב ללא אפשרות של סינון המאורע מהתת מודע שלה. היא מחכה שהכל יירגע והיא תחזור לשליטה ובכך תתחיל את יומה.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                             סביבה חדשה..רשימת מטלות, קניית מצרכים ומציאת עבודה, עומדים על סדר היום.
בסיום הסידורים והקניות, משהו לא מתוכנן. 
ברי פוגשת בארצ’ר.
 
 המפגש ביניהם מביך מצידה. בעוד ארצ’ר מרים טמפונים ושוקולדים שנפלו מהשקית שלה(אופס) היא מנסה להקליל את האוירה, ולהתבדח עם הבחור בעל השיער הגדל פרא, והזקן הלא מגולח, שמעטר את פניו. אין מענה מהצד השני, ברי אינה מבינה מדוע. עיניי הויסקי המהפנטות המביטות בה בחטף מסיטות מבט, וממשיכות בדרך, ללא התייחסות או מילה.
 
בנות, הגענו אליו!
 
ארצ’ר הייל.
הוא היה ילד שהכל קרה. הטראומה מלווה גם אותו.
כל מה שהכיר וידע נעלם. גדל ללא הוריו בידי דודו, שלפי הרקע כנראה סבל מפראנויה, ולא רק ממנה.
תאונה נוראית(שאתם תקראו עליה לבד) מותירה אותו אילם.
ארצ’ר שומע הכל סביבו. מבין, ומסגל לעצמו חיים לבד.
 
כל אנשיי העיירה לא עושים מאמץ ולו קטן לעזור לו, לקיים איתו איזה שהוא סוג של תקשורת. הוא נחשב בעיניהם כחריג, והם אינם יודעים כיצד להתמודד איתו. הוא מצידו מסתגל  לעובדת היותו לבד בלית ברירה, ואינו עושה דבר לשנות את המצב.
 
עכשו, תדמיינו ילד, שגדל לנער, שהופך לגבר, שבעצם חי לבד. מנותק מהעולם ומכל אינטראקציה אישית עם אנשים. חף מאינטליגנציה רגשית, אך עם המון הבנה לנפש האדם, שכן גם הוא נושא טראומה אישית משלו.
 
ברי מסתקרנת לגביי אותו גבר, ושואלת לגביו. היא מבינה שהוא שונה. אותה סקרנות מביאה אותה להגיע עד לביתו של ארצ’ר.
 
ביודעה את שפת הסימנים היא מתקשרת איתו.
 
אייייייי, עכשו התחיל לנו הספר באמת!!!
 
איזה מקסים היה לקרוא את התקשורת  המיוחדת ביניהם. אפילו שארצ’ר יכל לשמוע, ברי העדיפה לדבר איתו בשפה שלו, שפת הסימנים.
 
“עיניו אמרו לי כל מה שקולו לא היה יכול לומר. תקשרנו באלף מילים מבלי שאף אחת מהן תיאמר”
 
ברי אינה נרתעת מהשוני של ארצ’ר, להיפך!
היא רואה אותו מעבר למגבלה שלו, את המיוחדות הנדירה שבו. את אותו הגבר שלימד את עצמו כמעט הכל לבד. את הרגישות החבויה, החמלה והנתינה. הוא לימד את עצמו הכל, רק לא היה מול מי ליישם דבר ממה שידע. עד שברי הגיעה.
 
ארצ’ר מצידו לא יודע כיצד להכיל את עוצמת הרגשות שהוא מרגיש כלפיי ברי. 
 
האם הסימנים שהוא מפרש נכונים?
האם היא אוהבת אותו?
 האם הוא בכלל ראוי לה?
 
איך ידע??
היא בעצם האדם הראשון מזה שנים שבעצם התייחס לקיומו. אין לו ברירה אלא לצאת מאזור הנוחות שלו.
 
הוא מבקש ממנה ללמד אותו.  להכיל אותו.
הכל הרי חדש לו. את הכול הוא חווה לראשונה.
המגע. היחס. האינטימיות.
 
הם שובים את הלב. שניהם. 
 
 היו קטעים בספר שלא התאימו לדמות של ארצ’ר מבחינת אמינות.  דוגמא מובהקת היא העובדה שארצ’ר, למרות הבידוד שכפה על עצמו הופך לגבר קנאי שמפגין רכושנות כלפיי ברי, מצד אחד הוא לא מרגיש ראוי לה, מצד שני היה חסר לו רק לסמן עליה טריטוריה, כאחרון הגברים בתחרות למי יש יותר גדול. (זה מובנה להם בדי אן איי??).
הפרק בונוס שצורף לקוראי הדיגיטלי,  ובו תקראו מהזוית של ארצ’ר ,שופך מעט אור על תהיותיו ותחושותיו, ולי באופן אישי ריכך את ההרגשה לגביי דמותו. 
ושלא תטעו יהיו לכם רגעי “אווווווו, איזה מהמם הוא”!
 
טיפ…
אם אתן מהממררות בבכי בספרים תכינו טישו מבעוד מועד, אפילו שאני לא בוכה, אני מכירה אתכן בנות ומזהירה מראש. (איזו חמודה אני, נכון?!)
 
הסיפור מחולק לפרקים. רובם מנקודת המבט של ברי, אך ישנם פרקים מנקודת מבטו של ארצ’ר.
 
ספר ששם זרקור על השונה. נותן לכולנו אפשרות לקבל את האחר עם המגבלה שלו.
 אני מגדירה את עצמי אדם הקשוב לזולת, קשוב למיוחד, תהא מגבלתו אשר תהא, וכך מחנכת גם את ילדיי,  ואם הספר הזה עזר להעלות מודעות כלפיי אנשים עם יחודיות שונה במעט, אז תאמינו לי שאין מאושרת ממני. (האמת שהסופרת תהיה ממש מאושרת….הצליח לה).
 
ברי קיבלה את ארצ’ר כפי שהוא, מתנה אחת גדולה ונהדרת.
 
אשאיר אתכם עם ציטוט מקסים בעיניי.
 
“דברים רעים לא קורים לאנשים כי זה מגיע להם. זה פשוט לא עובד ככה. אלה פשוט…החיים. ולא משנה מי אנחנו, אנחנו צריכים להתמודד עם מה שהגורל זימן לנו, מחורבן ככל שיהיה, ולנסות בכל הכוח לנוע קדימה בדרך כלשהי, לאהוב בכל מקרה, לקוות ולהאמין שיש תכלית למסע שלנו…….לנסות להאמין שאולי אור רב יותר בוקע מתוך אלה שהחיים חרצו בהם יותר סדקים.”
 
שורה תחתונה….
 
לכו לקרוא!! ספר מקסים ומיוחד, המלמד משהו על הדרך. תדעו לקבל את האחר כפי שהוא. תחיו את החיים במלואם. כל אחד סוחב איזו שהיא מעמסה, לחלק מאיתנו המעמסה נראת לעין, לאחרים המעמסה נמצאת עמוק בפנים.
שנדע תמיד להעריך ולקבל את האחר בכל מצב.
 
תהנו!
 
אההה,
ואני ארצ’ר את הספר הזה כל כך!!! כל כך!
אתם תבינו לבד.

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים
השארת תגובה