קווים מקבילים מאת יהודית צפורי.

סקירה מאת אסתי פרץ.

הספר השלישי והאחרון בסדרת קווים, מגולל את סיפורו של מיקיס, האח הבכור במשפחת דנטס, האיש שחמק מלהיות יורשו של מלך הלילה.
 
 

בספרים הקודמים מיקיס לא הצטייר לי כדמות מעניינת במיוחד, אבל בספר הזה הוא שבה אותי!
האהבה וההגנה חסרת הפשרות שלו על משפחתו ואלו שהוא אוהב, מבלי לחשוב על המחיר שעלול לשלם על כך.
סופיה גלני, ״המלאך בלבן״,הייתה עבורי כחידה.
מיקיס קורא לה ״טיגרה״, והיא לגמריי נמרה! היא נלחמת בשיניים כדי לצאת ממעגל הרוע שהחיים זימנו לה.
 
על העלילה לא ארחיב. אני מרגישה שכל מה שאגיד, עלול להרוס למי שלא קרא את הספר. 
 
כשהתחלתי לקרוא את הספר אני חייבת להודות שהייתי מבולבלת. לא ממש הבנתי מה קורה, הרגשתי שיש לי חורים בציר הזמן שאני מנסה לבנות, ואז עוד דבר נחשף ועוד ועוד ועוד, עד שהמסך הורם וראיתי את התמונה במלואה.
 
הספר הזה שיחק לי במוח, בצורה הכי טובה שאפשר!
אני מתה על הכתיבה של יהודית – את בניית המתח, את הפיתולים והסיבוכים בעלילה, ואז… הפיק שבו הכל מתפרץ.
 
רומן מאפיה קצבי, מותח, שהולך לשחק לכם בראש… וגם בלב!
ממליצה בחום

 

במדד הלבבות הסגולים: חמישה לבבות נוצצים!

 

הסתקרנתן לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה