צלילים מלטפים מאת פאם גודווין.

 

סקירה מאת איילת נבון.

פסנתר נחשב לכלי נגינה אצילי. בפסנתר אפשר לנגן מגוון עצום של סגנונות ולהביע כל סוג וגוון של רגש. כמה מחקרים אפידמיולוגיים מראים כי נגינה בפסנתר מועילה לבריאות- אדם שמנגן בפסנתר  יחיה, בממוצע, יותר מאדם, שנגינה בפסנתר אינה חלק מהשגרה היומית שלו. יתרה מכך, איכות החיים והיכולות הקוגניטיביות והמוטוריות של מי שמנגן בפסנתר טובות יותר ביחס לאנשים שלא מנגנים בפסנתר.

מלבד הערך האינטלקטואלי והבריאותי, האופן החיובי בו המוזיקה משפיעה על נפש האדם ידוע אלפי שנים ויש לו הד גם בתנ”ך שלנו, כאשר דוד נקרא לרומם את נפשו של שאול המלך באמצעות נגינה בכינור. מכאן, שיש למוזיקה בכלל ולנגינה בפסנתר בפרט תרומה מוחשית וקונקרטית מחד ותרומה מופשטת מאידך. כאמור, הנגינה בפסנתר מספקת לאדם גם ערך איטלקטואלי גם רגשי וגם בריאותי.

ואיך זה מתקשר לסיפור שלנו?

במרכז היצירה שלנו עומדת הנגינה בפסנתר. לאורך כל העלילה יש לפסנתר ולנגינה בו תפקיד חשוב בהתפתחותן של הדמויות ובמערכת היחסים ביניהם. ממש כמו סונטה (שיר אהבה) לפסנתר, מתהווה סיפור היכרותם והתוודעותם של אמריק ואייבורי – בחלקו הראשון של הספר מוצגת הבעיה, בחלקו השני מוצע הפתרון לבעיה ובחלק הסיום – מפנה חד מהמהלך המחשבתי והרגשי שפותח לאורך העלילה.

קצת על הדמויות:

אמריק – החל לעבוד כמורה למוסיקה בבית הספר היוקרתי לאומנויות הבמה, “לה מוין”, לאחר שחווה אהבה נכזבת. קשוח, אימתני, פרפקציוניסט ובעל משמעת קפדנית הוא לא עוצר באדום ונאבק אל מול כל מי שנקרה לדרכו.

הוא פוגש את אייבורי, תלמידה בשנתה האחרונה ב”לה מוין”, נגנית פסנתר, כשרונית בצורה בלתי רגילה שחולמת להתקבל לקונסרבטוריון היוקרתי בניו יורק, “ליאופולד”, ולנגן מול קהל. אך מה יקרה כשתגלה שכרטיס הכניסה שלה לליאופולד הוא לכיוון אחד בלבד?

חייה הקשים של אייבורי ביגרו אותה לאין שיעור והיא איבדה לא מעט בחייה, מלבד כשרונה המוסיקלי וחלומה. אמריק שלוקח אותה תחת חסותו מצליח להשיב לה אט אט את האמונה באנשים ובעצמה. יחד הם יוצאים למסע משכר ומטריף חושים שלא קראתי לפני כן.

עבורי- קריאת הספר הייתה כמו נסיעה ברכבת הרים מטורפת- מצד אחד התוודעתי לרמות של תשוקה, אירוטיקה ושחרור מלווים בהגנה ובריפוי עצמי ומצד שני, היה לי קשה עם דמותו של אמריק- התנהגותו האובססיבית והצורך המטורף להגן על אייבורי הפחידו ואף זעזעו אותי לא אחת. פער הגילאים ביניהם הציק לי לא מעט, משום שלא יכולתי להעלות על דעתי חלק מהסיטואציות שנכתבו שם עם ילדה בת 17 הן ברמה הרגשית, הן ברמה המינית והן ברמה האינטלקטואלית, בוגרת ככל שתהיה.

התהליך שעברתי בקריאת הספר הייתה הפוכה – לאורך הקריאה נהניתי פחות, משום שנתתי לעצמי להיות מובלת  ע”י פרדיגמות. רק כשסיימתי את הספר ולקח לי יומיים לעבד את כל המידע, חלחלה בי ההבנה שהקשר ביניהם הוא קשר שלא נחשפתי אליו קודם בשום ספר מבחינת ההשלמה בין הדמויות, רמת המחויבות והחברות. זו בהחלט הייתה חוויה שונה ושוברת מוסכמות חברתיות ותבניות!

“כשאנחנו ביחד אייבורי, כשזה רק את ואני, ככה, אנחנו היחידים שיכולים לשים מגבלות על האושר. אנחנו קובעים את החוקים ואנחנו מחליטים מה יהיה. העולם שלנו הוא חסר גבולות ואמיתי ממש כמו הרגשות שיש לנו זה כלפי זה”.

ממליצה מאד מאד בייחוד למי שאוהב/ת ספרי טאבו וגם למי שלא, כי זה בהחלט מעניין ומרתק בעיני לחוות חווית קריאה אחרת…

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק ולרכישה לחצו כאן. 

.

 

 

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה