פיית’ מאת סנדרה הבה.

סקירה מאת גלית אוזן מלכה

נשבעת, שאני לא זוכרת מתי קראתי ספר בכמה שעות.

זה לא קרה כל כך הרבה זמן

כשסיימתי את הספר אמרתי לעצמי:

וואט וואט?!? איך זה קרה?!” 

חשבתי שאני הוזה… בחיי.

 

היה ברור שיהיה כאן סיפור אהבה.

מהרגע שנחשפה הכריכה, לא הצלחתי להישאר אדישה.

לפי הכריכה הבנתי שיש בספר הזה כל כך הרבה אלמנטים שאני יכולה להתחבר אליהם, אבל לא ידעתי עד כמה.

יש לי קטע עם חוקרים, שוטרים, שריפים, סוכני FBI וכו

זה כזה לוהט.

(במיוחד כשהם מגיעים עם אזיקים)

 

על הספר

 

משהו רע קורה בווימברלי.”

 

וימברלי, עיירה פסטורלית, נופים ירוקים, בתי עץ, מעיינות ולא מעט תיירים בעונות השונות.

שלא תתנו למראה הפסטורלי והשקט הזה להטעות אתכם.

במהלך שנים ארוכות, מאבדת העיירה את טובי בניה.

לאן? לא ברור.

מה שבטוח אין שום קצה חוט

פיית קופר מגיעה לעיירה הקטנה במרכז טקסס בעקבות שליחות של הוריה.

במקום שכוח אל היא מוצאת חברים ואהבה.

ברגע אחד, בלי שום הסברים כל מה שהכירה נעלם. היא נאלצת לעזוב את וימברלי.

היא לעולם לא חשבה שתצטרך לחזור לשם, אבל לגורל יש חוקים משלו.

לאחר עשור פיית’ חוזרת למקום הארור הזה, הנער שאהבה כבר מזמן הפך לגבר, טיילר דיוויס.

שובה של פיית’ פותח פצעים ישנים, ומסתבר שהסכנה לא חלפה מהעיירה הפסטורלית בטקסס.

 

כמעט עשר שנים חלפו מהיום הארור שבו עזבתי. נשבעתי שלא אחזור לכאן, כל מה שנלקח ממני בגלל העיירה הזאת לעולם לא ישוב.”

 

דמויות:

 

טיילר דיוויס:

השריף של מחוז הייז.

הוא גבר עקשן, חזק, יודע מה הוא רוצה וצריך ויש לו מטרה אחת, לפצח את תעלומת הבנים הנעלמים.

כשפיית’ חוזרת לחייו הוא נכנס שוב למערבולת רגשית, הוא לא עושה לה חיים קלים בכלל!

הוא פגוע וכועס, ועכשיו אחרי עשור הוא לא לבד במשוואה. יש לו המון מה להפסיד.

אהבתי את הדמות שלו, מאוד.

הדמות בנויה בצורה נכונה, הוא לא עובר שינויים דרמטיים לאורך העלילה, אבל הוא ללא ספק מחזיק אותה בצורה מעולה!

 

טיילר דיוויס שהשארתי בחצר ביתו בדיוק לפני עשר שנים נעלם כלא היה, ובמקומו צמח גבר אחר שאני לא מכירה ושלעולם לא ייתן לי להכיר אותו.”

 

פיית’ קופר:

חוזרת למקום ממנו ברחה לפני שנים רבות.

אם זה היה תלוי בה, מעולם כף רגלה לא הייתה דורכת בעיירה הארורה, שלקחה ממנה הכל.

אבל כפי שכבר ציינתי, לגורל יש חוקים משלו.

מה שהדמות של פיית עברה בלילה אחד, אנשים לא עוברים חיים שלמים.

זה הותיר אותה קצת חסרת ביטחון, מפוחדת

ללא ספק, בהתחשב בנסיבות של עברה, אפשר להבין את פחדיה וחששותיה, אך משהו לא התיישב לי עד הסוף עם הדמות שלה.

הרבה פעמים לא הסכמתי עם ההחלטות שלה, אך הבנתי מי מושך בחוטים, וללא ספק פיית’ הייתה חייל בלוח שחמט בחקירה מסועפת.

 

אתה מבלבל אותי.”

אני יודע.”

לפעמים נדמה שאכפת לך, אפילו שאני יודעת אחרת.”

 

אני חייבת לציין שהיה משהו קטן שדי הפריע לי.

הדמויות היו מעולות, כל אחת בפני עצמה, אבל היה לי משהו חסר בדינמיקה ביניהם.

האמת? שאני ציפיתי ליותר במתח המיני ביניהם.

אחרי עשור, ציפיתי לזיקוקי דינור, מתח של עשר שנים שנבנה ונבנה ומתפוצץ.

לצערי, זה היה חסר לי.

 

בספר ישנן דמויות משנה רבות, מסתבר, ששום דמות אינה מיותרת, בדרך זו או אחרת לכולן יש תפקידי מפתח בעלילה ועוזרות לעלילה להתפתח.

ותאמינו לי, אין רגע דל.

 

הספר כתוב בגוף ראשון מנקודת מבטם של טיילר ופיית’ לסירוגין.

מדי פעם מגיעים פרקים מנקודות מבט של דמויות משנה נוספות בעלילה, לפעמים זה תרם לי להבנת התמונה הכללית ולפעמים פחות.

העלילה נעה בזמנים, עבר והווה.

לדעתי בעלילה כזו מסועפת, זה סופר חכם כדי שאנחנו הקוראים נבין לעומק מה קרה בעבר ואיך הגענו לאותה נקודה בהווה.

 

אני עוצמת עיניים ומחכה שגל העצב יחלוף, יודעת שהפסדתי במלחמה מבלי שאפילו השתתפתי בה. אני שונאת את וימברלי.”

 

לסיכום

באמת, שאני לא זוכרת מתי לאחרונה קראתי ספר בכמה שעות.

למרות שהיו דברים שהפריעו לי, קראתי אותו בלי לעצור, הייתי פשוט מרותקת לספר.

העלילה ריתקה אותי ומשכה אותי.

הספר עוסק בנושא לא פשוט, שאנחנו שומעים עליו לא מעט בחדשות.

ניכר שהסופרת עשתה תחקיר מעמיק כדי לבנות את העלילה, זה פשוט ברור לחלוטין.

לאורך כל הקריאה דמיינתי תמונות נעות, סרט רץ

העלילה הפכה למימדית, מוחשית.

בקלות אפשר לקחת את הספר הזה ולהפוך אותו לדרמה משטרתית המשודרת בערוצים השונים.

העיירה הייתה ברורה לי, הבאר, אנשי העיירה. כל זה היה ברור כתמונה צבועה.

על זה אני חייבת לומר שאפו!

משפט אחרון שאני חייבת לסיים בו את הסקירה שלי:

ספרות כחול לבן על המפה.

מדהים.

מומלץ, סופר דופר מומלץ

 

 הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישהלחצו כאן

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה