פאלון, לוקה (דואט סינדיקט שיקגו) מאת סוראיה נאומי.

סקירה מאת יפעת ארניה.

 

“אהבה.

היא יכולה לרפא אנשים, ממש כשם שהיא יכולה להרוס אותם.

הצורך באהבה, עם כל כוחה ועוצמתה,

הוא הדבר היחיד המשותף שיש לכולנו.

האהבה יכולה לגרום לאושר עילאי או לעצב תהומי.

ההתאהבות מעוררת אקסטזה רגשית.

דעיכת האהבה מביאה עימה צער וייאוש..”

 

אני אוהבת את איטליה,

אוהבת את השפה האיטלקית,

את האוכל האיטלקי המשובח

וכן….אוהבת מאד גם את האיטלקים.

אין לי ספק שבאחד הגלגולים הייתי פשוט איטלקייה… “בשר ודם”.

הרי לא יתכן שפיספסו אותי שם…

מדובר בדואט פשוט מדהים שמשלב את כל מה שאני אוהבת,

מתבל בצורה מושלמת עם עולם הפשע והמאפיה האיטלקית,

יש דמויות מסוקסות ומאתגרות,

שאיתן חוויתי קשת רחבה מאד של רגשות

ואיך לא?!

יצא סיפור בדיוק כמו שאנחנו אוהבים…

 

פאלון מייקלס, בת העשרים וחמש,

היא ממש בחורה כלבבי,

הטיפוס של ה’שכנה ממול’…

היא נולדה להורים אוהבים ואמידים,

אפילו למדה את התחום שהיא אוהבת.

אחת שאוהבת מאד ממתקים אבל…

באמצע השבוע לא תראו אותה עם מיני מאפים.

היא שותה ארל גריי בכמויות שאפילו מלכת אנגליה צריכה לחשוש למצבה…

היא רגועה, בעלת גישה שובבה ותמימה.

התנהגותה חיננית.

גרה ב”לופ”- אזור “הלולאה” של דאון טאון בשיקגו.

אחת מאהבותיה הגדולות היא…

איך לא, קריאה.

זו הפכה להיות אובססיה של ממש…

יש לה קורא ספרים אלקטרוני,

היא אחת שפשוט קוראת בכל מקום…

כשהז’אנר האהוב עליה הוא…ללא ספק המובחר…

“אין משהו שמשמח אותי יותר מלקרוא על אהבה בדויה,

על כל הדרמות והיופי שבסיפורים כאלה.

לפעמים הדברים הפשוטים של החיים מסוגלים להסב לי עונג עילאי…”

אין ספק, כבר הבהרתי לכם שהיא בחורה כלבבי?

היא הרגישה ש’זכתה בכל הקופה’,

היות והצליחה למצוא מסלול קריירה שקשור במילה הכתובה.

היא קופירייטרית בחברה גדולה, שמארגנת אירועים לגיוס כספים לעמותות כלשהן.

פאלון יוצאת לבלות ופוגשת לראשונה איש זר ומסתורי שנחלץ לעזרתה.

הוא פשוט הרגיש את מצוקתה ו….לקח אותה לרקוד…

הוא הוביל אותה בביטחון אל רחבת הריקודים,

אבל אז נעלם.

היא אפילו לא הצליחה לברר את שמו של הבחור.

כשהיא נזקקת לעזרה נוספת,

הפלא ופלא…שוב מגיע ‘האביר על הסוס…’, לוקה דמיליאנו, זהו שמו.

הוא רק רצה לוודא שהיא וחברתה הטובה תגענה הביתה בבטחה.

הוא בהחלט הטיפוס שלה….

כשהיא פוגשת בו בשלישית…הפעם בבית הקפה השכונתי,

הוא מפלרטט איתה ושוב עוזב.

רק בפעם הנוספת הוא “עולה מדרגה” ונותן לה את מספר הטלפון שלו.

לוקה חי בשיקגו כל חייו.

אביו איטלקי ואימו הייתה אמריקנית.

הוא בן יחיד ודובר איטלקית.

הוא מפתח תכנה בתחום האבטחה.

הוא עצמאי ויש לו שותף בעבודה.

הוריו נפטרו בתאונת דרכים כשהיה בן עשר

ודודו גידל אותו במסירות מאז.

היא בכלל לא מבחינה כי לוקה נמצא סביבה במסווה…

הוא עוקב אחריה מהרגע שהם איתרו אותה במועדון.

מבחינתו היא יעד מודיעיני.

לוקה בן ה-29 הוא אדם אפל ומסתורי

אחד שפשוט שונא רשתות חברתיות.

הוא שייך לסינדיקט של שיקגו…

הם ה”קוזה נוסטרה”…

המאפיה המקומית.

הוא מפתה את פאלון ומפלרטט איתה ללא הרף.

למרות שנראה שהוא מוצא חן בעיניה,

היא לא משליכה את עצמה עליו…

וזה…מדליק אותו כמובן.

אפילו אדריאנו, השותף שלו לחוץ,

היות והוא מרגיש שההתלהבות של לוקה בפאלון היא הרבה מעבר לעניין מקצועי.

לוקה יודע ללחוץ בנקודות הנכונות..

הוא מצטט לה מידי פעם ציטוטים מספרים:

“אם תשווי את מכאובי החיים למנעמיהם של חיי הדמיון,

לא תירצי עוד לחיות, רק לחלום”

                      (דיומא אלכסנדר, מתוך “הרוזן ממונטה כריסטו”)

הם  ממש משחקים משחקי “משיכה- דחייה”.

הם פוסעים על קרקע טובענית.

יש בו משהו קשוח,

סתירה בפעולות וברגשות,

שגורמת לו להיות נחשק ומאיים בו זמנית.

הקשר שלהם רווי מזימות ושקרים.

לוקה עוזב כל פעם באופן בהול ופתאומי

הוא אחד עם חוקים די ברורים…

הוא אדם שלא נכנס למעורבות רגשית

האם הוא יצליח לבצע זאת גם עם פאלון?

אלו שני עולמות שונים שמתנגשים.

האם פאלון תצליח להיות הנחמה של לוקה?

האם פאלון תצליח להפסיק לחשוב רק בשחור ולבן

ותפתח את הראש ליותר גוונים של אפור?

ואולי בכלל…

לחיים יש גוון שונה לגמרי,

בלתי מוגדר,

שאותו אפשר לראות כשפוקחים את העיניים

ומסתכלים מעבר לאמות המידה שמציבה לנו החברה?

 

הדואט רווי בתובנות עמוקות,

אנחנו חיים עם הבחירות שאנחנו מקבלים.

כל הבחירות שלפעמים נראות שוליות-

משפיעות על כל אדם ועל כל דבר שנמצא סביבנו.

 

האנשים אומרים שהזמן מרפא הכל.

האם זה נכון?

הזמן רק גורם לנו לשכוח, כי הזיכרונות החדשים ,

דוחפים אחורה ממוחנו את הזיכרונות הישנים,

עד שאנחנו נאלצים לשחרר את מה שאנחנו כל כך רוצים להיאחז בו.

ואיכשהו, הזיכרונות הרעים תמיד מצליחים לקפוץ קדימה, בזמן שהזיכרונות הטובים מתפוגגים.

זיכרו כי בכי אינו מעיד על חולשה.

בכי הוא צעד חשוב לתהליך ההחלמה.

הנפש האנושית חזקה בהרבה מכפי שאנו מתארים לעצמנו.

 

לפעמים צריך להפסיק לדאוג בקשר למה שאחרים יחשבו…

לא להטריד במחשבות ובתגובות שלהם

אלא להתמקד בתהליך וביעדים שלך.

ומה לגבי אהבה?

תקשורת ואמון הם חלק חשוב באהבה כנה ובמערכת יחסים.

אהבה זה לקבל את בן זוגך,

על כל החסרונות שלו,

מבלי להתעקש לשנות אותו

אתם מסוגלים?

קבלו ממני המלצה חמה

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה