עולים בלהבות מאת ק. ברומברג.

סקירה מאת אורלי שטרית.

יכול להקרא כספר בודד העומד בפני עצמו, אני ממליצה לקריאה ע”פ הסדר.

כל ספר הוא על אח אחר עם מערכת

יחסים סיפור ועלילה שונה.

 

למי שלא יודעת מדובר בשלושה אחים למשפחת מאלון המשרתים בכוחות הבטחון.

את גרנט השוטר הכרנו כבר בספר הקודם ועם כל אהבתי לשוטרים אחיו גריידי הכבאי, לוחם האש המיוסר משאיר לו אבק ואולי גם להבות מאחור.

דילן נכוותה קשות ועמוקות במובן המטאפורי של המילה כמובן.

היא נבגדת ע”י מי שהיה בן זוגה בשנתיים האחרונות ג’ט ובוחרת לעזוב במידית את ביתם המשותף.

בדרך כלל בפרידות חותכים ושלום שלום אבל כאן היא מחויבת לקשר מתמשך עם האקס.

היא חתומה על חוזה המחייב אותה להשלים את השירים באלבום והיא מנועה מלהודיע בציבור על הפרידה. כלפי חוץ והעולם היא עדיין בזוגיות פורייה עם כוכב הרוק הבוגדני. הלייבל דורש והיא עושה.

זה לא קל בכלל.

היא עוברת לסאניוויל והופכת שותפה לגריידי וכאן, מתחיל להיות מסוכן כי הכבאי הזה עלול לעלות אותה בלהבות. נהנתי מאוד ממשחקי הלשון בין שניהם מהדינמיקה ומהמתח המיני המתמשך שהעלו על פניי חיוך עם קריצה.

 

גריידי מאלון, הרגשתי שהדמות שלו “בלעה” את דמותה של דילן. הוא היה נוכח בעוצמה בספר והתחברתי אליו מידית. הוא רגיש אמיתי ויודע להסיט נושאי שיחה במהרה.

גריידי נושא על עצמו חזות כריזמטית סקסית שלא דופקת חשבון הוא משתמש בהומור שמכסה על הרבה מעבר לדמיון. יש לו צלקות פיזיות ונפשיות להתמודד איתן והוא עושה זאת לבד. נו, טוב שני אחיו השווים עוזרים לו גם.

דילן מרגישה חוסר ביטחון בגופה כך גם גריידי. מסתבר, שגם למישהו עם שמונה קוביות בבטן יכולה להיות בעיית דימוי. אהבתי את ההתעסקות ואת זווית ראייתם אחד את השנייה הם ריפאו האחד את השנייה הם הכילו ועזרו הם קיבלו!.

 

העלילה מסופרת בגוף ראשון מנקודת מבטם של גריידי ודילן לסירוגין, מבחינתי דילן נכח והורגש יותר.

אנחנו נהנים ביחד עכשיו. אנחנו שוכחים את הצרות שלנו כשאנחנו ביחד

הריבאונד המושלם כמובן מגיע כאשר אורח בלתי רצוי מגיע לביתם. איך ממשיכים מכאן?

האם הכל זה רק מראית עין? האם הם מנצלים או מצילים זה את זו?

האם האש תתפשט ותאכל? או שיגיע הזרנוק בדיוק בזמן?

כי הרי דילן לא אוהבת כבאים היה אחד, אבא שלה שוויתר על משפחתם, האם כל לוחמי האש הם אותו הדבר?

גריידי עבר טראומה שחיבלה בנפשו ובגופו הוא נושא עמו את הצלקות ויישא אותם לעד כי הרי המנטרה הייתה “שניים פנימה שניים החוצה” האם יצליח להתגבר על שעבר? האם העבר יישאר בעבר?

והאם דילן תזקוף ראש ותיקח את כל הקופה, תקבל את לוחם האש ליותר מסיבוב? או שתחזור אחורה למוכר ולידוע לילד הרע של עולם הרוק?

לסיום:

ישנם צלקות הנראות לעין וישנם נסתרות. צלקת היא צלקת גם אם היא בלתי נראית.

גריידי גנב לי את הלב עמוד אחרי עמוד הוא נתן ללב שלי להתרפא ולצלקות להגליד.

הוא הזכיר לי שתמיד יש להסתכל קדימה לעתיד ולא להיתקע בעבר. לנסות לבנות במקום לשקוע.

להבין שאם נופלים למים צריך פשוט לשחות ולא לטבוע.

שיש לנצל כל רגע בחיים כי מי יודע היכן נהיה מחר?

עליתי בלהבות ולא הייתי מתנגדת לסיור בתחנת הכיבוי ולסיבוב על עמוד (ספציפי מאוד).

מחכה לראות לאן אעוף עם הטייס, האח האחרון במשפחה.

מומלץ בלהבות לקריאה.

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן. 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה