“עוד לילה אחד” מאת סימונה ארנסטדט.

 

סקירה מאת אורלי שטרית.

 

ספר מצוין ומשובח עם דמויות מרתקות ועלילה זורמת ומהפנטת על האליטה הפיננסית של סטוקהולם ניכר כי נעשו תחקירים מעמיקים. בתחילה חשבתי ששם הסופרת הוא שם הספר כיוון שמוצג בגאון על גבי הכריכה.

 

 

דיוויד הָמאר, מנהל קרן הון סיכון נוהג להשתלט על תאגידים. הוא לא עוצר בעצור וכל האמצעים כשרים מבחינתו.

לדיוויד יש שותף בשם מישל ביחד הם מנהלים את חברת “המאר קפיטול” היעד הנכסף מבחינתו, “הגביע הקדוש” אליו הוא נושא את עיניו הוא תאגיד “אינוֶוסטוּם” לשם הוא כיוון כל חייו,

יש לכך סיבה טובה שתתגלה רק בהמשך. וכן, זה אישי. יש כאן הרבה מעבר. השתלטות עוינת יוצאת לדרך…..

 

הם ניסו בעבר לבצע מהלך אך זה לא צלח, הפעם הם מתכוונים להגיע מוכנים מתמיד.

לשם ביצוע ההשתלטות הוא זקוק לבן ברית מבפנים.

הם בונים על תמיכתה של אחת מבנות משפחת האצולה השולטת בחברה – נטליה דה לה גריפּ.

 

 

נטליה בנקאית מבריקה מחוננת ואלגנטית שנולדה למשפחה הנכונה. משפחת אצולה ותיקה שבעורקיה דם-כחול. נטליה נחושה להוכיח שעבודה קשה משתלמת גם אם את אישה. היא שואפת להצליח בעולם של גברים, בחברה פטריארכלית שחושבת שרק אם את גבר עם כסף ישן רק אז את שווה משהו אם בכלל. היא נאמנה למשפחתה בכל רמ”ח אבריה למרות שאביה לא רואה אותה.

 

נטליה מסתקרנת מהצעתו של דיוויד להיפגש לארוחת צהריים. הם נפגשים וכל הסטיגמות מתמסמסות. הוא הרי כבר היה מוכן למה שחשב שיקבל וגם היא הגיעה עם לא מעט מידע שהתברר כחסר.

היא בתו של בעל חברת אינווסטום, אם שכחתי לציין.

 

על פניו הם שונים מתכלית.

 

היא מייצגת את הכסף הישן את המעמד אצולה היא כביכול “נולדה” לעתידה.

הוא מייצג את הכסף החדש את העבודה והטיפוס מעלה בעשר אצבעותיו הוא מעסיק אנשים בזכות כישוריהם ולא בשל מעמדם.

 

אך הם דומים יותר מאשר שונים.

 

שניהם וורקוהוליקים מטורפים. שניהם קשוחים ובלתי מתפשרים. שניהם קשובים ומשתנים. שניהם לא מערבבים הנאות עם עסקים. (לעולם אל תערבב עסקים עם הנאות! )

שניהם בעד שוויון מגדרי ותעסוקתי.

 

 

‘דיוויד המאר רואה אנשים. הוא גורם להם להרגיש מיוחדים, וזוכה באמונם. ואז טורף אותם, על בשרם, עצמותיהם ודמם– התאהבתי בו בשד היהיר, מודה ומתוודה.

 

 

הסיפור מסופר בגוף שלישי שלא חביב עליי במיוחד אך כאן נעשתה עבודה מופתית שגרמה לי להנאה מרובה. היו כמה טעויות הגהה שהפריעו לי אך הסיפור כיפר על כך.

השפה גבוהה וקולחת סגנון הכתיבה מצוין והעלילה מרתקת וזורמת.

סגנון הכתיבה שבה אותי וגרם לי להנאה מרובה.

בנוסף, למדתי דבר או שניים על קרנות הון סיכון והשתלטויות עוינות.

ריבוי הדמויות תרם לעלילה והוסיף נפח ראוי ומסקרן, הוסיף עוד סיפור בתוך סיפור.

לא היה דבר מיותר. אוסה ומישל פטר והאב הזאב.

 

 

מה שהיה אמור להיות רק לילה אחד של תשוקה, הופך במהרה לסיפור כלל לא פשוט שקיימים בו יותר ממהמורה אחת. המשפחתיות עומדת על הפרק ו אינוֶוסטוּם” כבר לא נראית כל כך נוצצת. העבר מגיע להווה והמאני טיים ממש כאן.

 

נקמה לא מובילה תמיד לריפוי, לרב היא דורסת והורסת כל חלקה טובה.

האם יש סיכוי שיצאו מכך בשלום?

 

מסקנה, במלחמה גם כשמנצחים עדיין יש נפגעים לשני הצדדים!

 

 

לסיום:

ספר אלגנטי שנקרא ברצף ולא הונח מהיד. למרות שעוסק בתאגידים ובעסקים היה מעניין ומסקרן ולא מלא בפרטים “יבשים” קיבלתי הצצה לחברה הגבוהה שהנראות היא העיקר ולא מי שאתה כאדם. היה לי קשה עם אביה של נטליה, אך יש כאלו בעולם. שההצטיינות היא שקובעת, חולשה לא מתקבלת שהמוטו לחינוך מבחינתם הוא: “מוטב להתעמר מאשר שיתעמרו בך. מוטב להכות מאשר לחטוף מכות“. הוא בעצם החלש עצמו, אם הוא לא רואה את ילדו שלו את יתרונותיו וחסרונותיו. לא כל האצבעות שוות לא כולם מושלמים וחזקים ואין דבר כזה ילד סוג ב’.

בסוף הספר גיליתי שיש ספר המשך על אחיה של נטליה אלכסנדר, כולי תקווה שיתורגם.

כי ממה שקראתי עליו כאן, הספר הבא הולך להיות להיט גם.

 

ממליצה בחום לקריאה.

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה