סלבטורה מאת נטשה נייט.

סקירה מאת מור אסולין.

לספר הזה הגעתי אחרי המלצות מטורפות, כל המלצה וכל סקירה רק שיבחה את הספר והעלילה.

 

בואו נתחיל מהכריכה המהממת של הספר, כריכה שמשדרת חוזק, בלאגן ומחזקת את העלילת הספר שהיא מאפייה.

 

לסגנון נחשפתי בספריה של סופרת ישראלית וממש עפתי על הזאנר.

 

פעם ראשונה שאני לא יודעת איך לכתוב סקירה.

מצד אחד נהנתי מצד שני היו חסרים לי דברים. לעלילה בסיס טוב שיכול להמריא מעלה. אך, חוסר בפרטים גרם לו להעשאר באותו מקום.

 

“סלבטורה” הינו ספר שמספר לנו את סיפורה של לוסיה ושל סלבטורה, שבעקבות חוב משפחתי לוסיה תהיה הרכוש של סלבטורה בבוא העת.

החוזה נחתם בהיותם צעירים.

 

סלבטורה ולוסיה, הם צעירים תוססים, מרדנים. הם חיים חיים שהם לא רוצים, הם קורבן של נסיבות החיים.

 

לאורך הקריאה התאהבתמ בסלבטורה, הוא דמות גברית ועם זאת רגיש ביותר. הוא שונה מכל איש מאפיה שקראתי עליו. הוא מיוחד.

 

לוסיה היר מאוש עקשנית, דעתנית ולא מפחדת להסתכל לפחד בעיניים.

 

אהבתי את הסיפור שלהם, הם נכנסו לי ללב.

בהבט הטכני היה חסר לי מעט אקשן, יותר פרטים על המשפחות ועל העבר.

משהו קורה שבעקבות זה נחתם חוזה שלוסיה תהיה רכושו של סלבטורה וגם בסיום הספר לא ידוע מה קרה, ומה הביא את המשפחה של לוסיה להיות בחוב.

היו עוד פרטים שנשארו לא סגורים.

 

 

מי שמחפשת ספר קלאסי וקליל לקריאה זה בהחלט הספר בשבילה.

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ורלכישה לחצו כאן.

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה