סטינגר מאת מיה שרידן.

סקירה מאת מור אסולין.

 אחרי חופשה של שבוע שבה כמעט ולא קראתי כלום  הגעתי לספר החדש של מיה, ומהרגע שפתחתי אותו פשוט גמעתי אותו כמו שלוק מים קרים ביום חם.

מיה ידועה בכתיבה המרגשת שלה. בספר זה היא פשוט התעלתה על עצמה.

 

הרגשתי שאני נמצאת בעת התאונה כאשר ספינת הטיטאניק נכנסה בקרחון. רק שבמקום פחד הרגשתי ריגוש, הרגשתי כאב, הרגשתי שמחה, הרגשתי קשת שלמה של רגשות.

 

“סיפור שללא ספק יקנה אותך, סיפור אהבה, על נחישות, על תקווה ועל ריפוי, המתעורר לחיים בקסמיה השובים של מיה שרידן”.

 

ישנם ספרים שאני מעדיפה לא לכתוב על הדמויות או העלילה, כי כל מילה תפגום ביצירה הנדירה שקראתי.

 

אבל הסיפור של קארסון וגרייס פשוט שובה את הלב.

שני צעירים בגיל יחסית די צעיר נפגשים במקרה בוווגאס וכמו שנאמר..

מה שקורה בוואס נשאר בווגאס.

 

אך אצל גרייס וקארסון ווגאס ליוותה אותם במשך זמן רב.

 

אולי לא כולנו מאמינים במבט ראשון, אבל הזוג המיוחד שיצרה מיה, פשוט מוכיח לנו כמה זה אמיתי.

 

“בחיים האלה יש עוד כל כך הרבה. אל תוותרי על הכול לפני שזמנך הגיע, זאת היא האמת”.

 

קארסון וגרייס מלמדים אותנו המון, מלמדים אותנו עד כמה החיים שברירים ועד כמה הכל יכול לחמוק מאיתנו.

 

אהבתי את השנינות בין השניים, את הדיאלוגים ואת הרגעים שלהם יחד.

כמו שאמרתי המים הקים שהיו בצד פשוט ניסו לצנן את המתח המיני שהיה בכל מילה ברגעים מסויימים.

 

מיה פשוט התעלתה על עצמה, היא הביאה משהו חדש מרגש יותר, קליל יותר כובש יותר.

 

סטינגר הפך להיות ספר החודש שלי, ספר שהוא WOW אחד גדול.

שניה אחת לפני אסיים בהצגת האהבה המיוחדת של קארסון וגרייס, אני רוצה לציין את העבודה הטובה שהוצאת אהבות עשו מבחינת עריכה ותרגום.

 

“כל פעם שאתה אוהב משהו, או כל פעם שאתה נותן את הלב שלך למישהו, הזוהר של מה שאתה אוהב הופך לחלק ממך ואז גם אתה זוהר. בפעם הראשונה שבה ראיתי אותך היית זוהרת. חשבתי שאת לא מוצאת חן בעיניי,” הוא צחק חרש, על פניו עדינות אין סופית. “אבל לא יכולתי להכחיש שזהרת. בעיניי את ממש זרחת. כל השנים האלה, באטרקפ, ואת עדיין זורחת”.

 

ממולץ, ועוד מאה פעם מומלץ. 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה