סדרת כלי שחמט מאת סקיי וורן.

סקירה מאת יפעת ארניה.

 

“נפולאון בונפרטה אהב שחמט,

אף על פי שהוא לא היה שחקן יוצא דופן.

הוא שיחק עם הגנרלים שלו והיה משוכנע שהמשחק מעניק להם מעין השכלה טקטית…

הוראות המילוט שנרקמו כדי לחלץ אותו ממקום גלותו הוסתרו בכלי שחמט שנשלח אליו במתנה..”

 

איזו חוויה עילאית זו הייתה,

ימים בהם נכנסתי לעולם שבו שיחקו לי בראש,

שיחקו לי ברגש,

זו הייתה רכבת הרים של מחשבות ורגשות.

ליבי התרסק כל כך הרבה פעמים.

היו חלקים שהייתי בטוחה שאני מבינה הכל.

כעסתי על כמה אנשים

ואז… פתאום הכל התהפך והתנגש..

ושוב…ואז… הנורא מכל קרה…

זה הרגיש ממש כמו בית קלפים שקרס.

התחלתי להיות בפירוש פרנואידית…

אין לי ספק כי תסכימו איתי.

מדובר בטרילוגיה מבריקה מאין כמוה.

טרילוגיה שמשלבת בתוכה עלילה מרתקת,

משחק מוחות רציני,

מהלכים מבריקים של משחק השחמט,

מיתולוגיות יווניות

ומשלים מדהימים השזורים בצורה מרתקת.

כל זה העשיר את החוויה לעילאיות ראויה לשמה.

היו שם כל כך הרבה סודות ואפלה,

העמדות פנים,

סבך שקרים שתוכנן בקפידה.

הרי הבנו כבר כי,

שחמט הוא משחק של מעמד ועוצמה,

משחק מלחמה,

משחק של אופי האדם.

אבל מי שיודע שחמט, יודע את האמת

כשלא נשארים מהלכים,

האפשרות היחידה היא כניעה.

זה הניצחון האולטימטיבי.

אבל היו גם לא מעט רגעים של פט (מבוי סתום)

 

חייה של אייבורי היו קסומים, מלאי עושר וריגושים.

בינה לבין אביה היקר יש קשר מיוחד.

את הקשר החזק מלווה אהבתם המיוחדת למשחק השחמט.

בהחלט חיים…מושלמים.

אך דבר לא הכין אותה לשפל שכזה.

תוך פחות משנה,

משפחתה נופלת מגדולתה,

עולמה נשבר לרסיסים.

היא חייבת זמן…להשהות את הנושים…

זמן לשלם על הטיפול הרפואי של אביה,

זמן…להתפלל…

כי לא היו לה באמת אפשרויות נוספות..

היא איבדה את חייה, את הלימודים, את החברים…

באין ברירה נקטה בצעדים נואשים.

דברים… שלא פעם הרמתי גבה..

אבל לפעמים אנשים צריכים את מה שהם צריכים…

לא משנה מה המחיר…עניין של הישרדות…

היא הציעה את הדבר הכי יקר שהיה בבעלותה.

גבריאל מילר.. נחלץ לעזרתה.

אבל שלרגע לא יהיה לכם ספק,

התמורה… הייתה… די מפוקפקת… אולי אפילו…מבעיתה…

הוא שיחק בה שח.

תפקידה היה ליפול בזמן המתאים.

להגן על המלך עד שיאזול זמנה,

להקריב את עצמה…

היא הייתה…’הרגלי’…

והוא…השובה המנצח…

והוא… בהחלט גבר מבלבל.

לפעמים הייתה לי תחושה שהוא האביר על הלימוזינה הלבנה,

זה.. שבא להגן על המלכה והטירה.

אך עם הזמן הוא גם חיית טרף במסווה אנושי,

טורף שחי בקרב טרפו.

היא הפכה להיות הכבשה קטנה ותמה במאורת זאבים

מתמקדת בהישרדות,

איבדה בכל כך הרבה חזיתות.

בהחלט הושפלה.

אבל שתכירו אותה תבינו כמה חזקה היא.

לאורך כל הדרך הזכירה לעצמה,

שלאורך ההיסטוריה נשים היו חזקות.

למרות מערכות שתוכננו לעצור בעדן.

שיננה לעצמה, שנשים לא תמיד כלי משחק בידי נשים.

בהחלט לביאה אמיתית… אחת שנלחמת.

אך לא פעם הרגישה שנכנסה אל מלתעות האריה.

תקוותיה וחלומותיה מתנפצים.

אבל לפעמים הרגלי עשוי להיות חשוב יותר מהמלך…

האם האריה לעולם לא יתאהב בעכבר?!

 

את השיר הזה אני מקדישה להרפר החברה הכי טובה שיש

https://www.youtube.com/watch?v=HaZpZQG2z10

 

לפעמים כוח זה לא לשרוד,

אפילו לא להילחם.

כוח זה לנוע קדימה, משבצת נוספת, צעד יחיד.

אין ספק שהחיים שבריריים,

אף פעם לא נדע מה ילד יום…

נסו להעניק לעולם טוב וזכרו כי

חסד הוא לא רק עבור המקבל

לפעמים הוא בשביל הנותן.

זוהי המלצה לוהטת בטירופים

יפעת ארניה

 

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה