נפש תאומה מאת רויטל וייס.

סקירה מאת יפעת ארניה.

הסופרת מסיימת את ספרה בתודות וכותבת את משנתה:

 

“לתת לאור הפנימי שלנו לזרוח-זה לא קל.

בתוך תוכנו שוכן פחד גדול מהעוצמה שבנו.

מגיע לנו להאיר את עצמנו ואת הסביבה.

מגיע לנו לפזר את הקסם האישי ולגעת באחרים”.

 

 

לאורך כל הספר אנו חווים ילדה/נערה/ אישה שיכלה בקלות לתת לפחד להוביל אותה, אך היא לא ויתרה ומצאה את הדרך לפזר את הקסם האישי שלה…. והיה לה הרבה ממנו.

 

בספר מסופר על רות, אישה בת 22 שאומצה בגיל חמש, אינה זוכרת דבר מילדותה המוקדמת, בעקבות טראומה שחוותה.

לאורך רוב הספר רות, המלווה בדניאל, חבר ילדות שנכנס בשנית לחייה, מנסים לגלות את הסוד הנורא המסתתר בעברה.

רות ודניאל חברי נפש מילדות הנאבקים לשמור על חברותם המיוחדת ומנסים בכל כוחם לא לגלוש לתחום הרומנטי…האם יצליחו???

בספר ישנן טלטלות רגשיות רבות בסיפורה קורע הלב של רות.

ישנן תפניות רבות ולא צפויות בסיפור.

מערכת היחסים של רות ודניאל “קורמת עור וגידים” בצורה יפה ומחושבת.

התאהבתי ברות , גיבורת הסיפור, שאמנם החיים לא העניקו לה ” קלפים טובים”….אך היא לא ויתרה וניצחה כנגד כל הסיכויים.

רות הפכה מגולם לפרפר מרהיב שפורס כנפיים ומפזר צוף מתוק לכל עבר.

התאהבתי גם בדניאל שובה הלב ואציל הנפש.

התרגשתי מאד מדליה ומיורם, ההורים המאמצים של רות, שעשו עבודת קודש והצילו נפש פגועה.

להבנתי גם הסופרת קיבלה לאחרונה ילדת אומנה וכל זה גרם לי לתהיות רבות….

רובנו חיים בבועה מקסימה …אנחנו חייבים לעזור יותר לאחר…תמיד יש למי לעזור, צריך רק להסיט מבט ולהתעניין.

חייבים לפזר את הקסם האישי ולגעת באחרים…..

 

בכיתי עם רות כשגילתה את עברה ושמחתי איתה כשבנתה את עתידה.

נהנתי מאד מקריאת הספר.

זהו ספר ביכורים של הסופרת אך נכתב ברמה גבוהה כאילו היא כבר מורגלת לכך.

ממליצה מאד לקרא את הספר, לא סתם הוא מושק בצמוד ליום האישה.

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה