נערת יום הולדת מאת פנלופה דאגלס.

סקירה מאת תמר אטרשוילי.

משאלות יום הולדת לא תמיד מתגשמות, וזאת הסיבה שאני לא מבזבזת אף הזדמנות כשאני מכבה נר.”

 

אני מכורה לימי הולדת!

לא לשלי. אל תחגגו לי ואל תנסו להפתיע אותי

חבל, כי אני תמיד אעלה עליכם

אם תרצו לפנק באיזו חופשה חלומית לא אסרב לכם, כן?! אבל בגדול אוהבת להפתיע ולחגוג לאחרים, ואני לא מאלו שחופרות חודשים מראש לקראת אותו יום, שהאל החליט שאי אפשר בלעדיי בעולם.

תכלס מזל שנולדתי! נכון שהיה משעמם יותר בלעדיי?

 

למה התכנסנו היום אתם שואלים?

אהה יש איזו בחורה מהממת שחוגגת מימולדת תשע עשרה אבל החבר הדוש שלה ניסה עלאק לעשות לה מסיבה, ומשם עצרו אותו ומאז הוא והחברה מתגוררים בבית של אבא שלו.

 

תכף מסבירה.. רק קודם קבלו רקע

 

                        ג’ורדן

 

תאמינו לי שאם הייתם מכירים את הבחורה הזו מקרוב הייתם מתגאים בה.

היא לא בת תשע עשרה טיפוסית וקלת דעת.

ממש לא. 

היא עובדת למחייתה. חוסכת כל גרוש שיש לה. לומדת בנוסף, וגאוותנית בטירוף.

עם הנתונים והיופי שלה היא הייתה יכולה לעשות בוכטות של כסף, הרי הצעות לא חסרות לה.

 אחותה עובדת כרקדנית במועדון. ותמיד מנסה לשדל אותה להפסיק לעבוד עבור הגרושים שמשלמים לה בבר בו היא עובדת. רק שג’ורדן לא כזו. יש לה כבוד עצמי והיא לא מוכנה שכל אחד יראה את גופה. היא פשוטה וצנועה.

 

היא לא אוהבת להסתמך על אף אחד או להטריח אף אחד. היא אחראית ביותר ולגמרי נולדה בשנתון הלא נכון.

 

תנו לה פלייליסט של שנות השמונים והיא עפה. סרטים ישנים רק תקרינו אותם והיא תצפה.

יש לכם קלטות ישנות שאתם מתים להעיף מהבית? תביאו לה אותן והיא תעריך אותם כאוצר יקר.

 

יש נר דולק? היא תכבה אותו ותביא משאלה.

היא תמיד מביעה אותה משאלה,

שהיום הבא יהיה מוצלח יותר מקודמו.

 

כזו בחורה ג’ורדן.

החבר שלה לעומת זאת…איך אסביר?

 

מכירים את הזוגות שנמצאים יחד מתוך הרגל? מתוך מבט על העבר החביב, שכל שנותר ממנו הוא זיכרון עמום? אולי הייתה אהבה פעם אבל היא התחלפה במשהו אחר

 

קול החבר שלה הוא דוש עצלן וחסר אחריות, שאין דברים כאלו.

הוא יודע מתי היא מסיימת לעבוד ועדיין מאחר לאסוף אותה.

 

ערב יום הולדתה היא סיימה משמרת  מוקדם יותר, והלכה לצפות בסרט בהקרנה מאוחרת. לבד

עם קרטון יין וכמה דונאטס.

 

שם באולם הקולנוע היא פוגשת מישהו.

 

                              פייק

 

כמה ציפיות היו לכולם ממנו כשהיה נער,  ללמוד, להתקדם אבל הוא לא שאף גבוה מספיק.

 הוא הפך לאבא בגיל ממש צעיר,

 ואז כל דבר בחייו נעשה חשוב פחות מבנו.

 

הוא רגיל לשגרה ולחיים שלו

פייק קבלן בנייה, ובואו נאמר שהוא ממש מוכשר עם הידיים.

הוא אוהב לצפות בסרטים ישנים

 

בזמן שהותו בקולנוע בהקרנה מאוחרת מישהי מבקשת ממנו עזרה בחיפוש הנייד שלה.

בין השניים עובר משהו שלא ניתן להסביר

 

בתום הערב מה מתברר?

פייק הוא אביו של החבר הלא יוצלח של ג’ורדן.  

לא זו לא מצלמה נסתרת, אבל בגדול חייכו כי אכלתם אותה!

 

                     שורה תחתונה

 

וידוי קטן.

לקח לי זמן להתחבר לספר.

הסופרת התחילה בבניית הסיפור והדמויות.

היא נתנה לנו להרגיש אמפטיה או כעס או אהדה כפי שתכננה.

כשהגעתי לשלב מסוים שהסיפור ממש האיץ הבנתי מה הסופרת עשתה.

 

היא גרמה לי להבין את המחשבה מאחורי כל מהלך שהדמויות שלה עשו.

 

ידעתי שמדובר בסיפור אהבה בין גבר מבוגר ללא אחרת מאשר לחברה של הבן שלו.

 אם הדברים בין השניים היו קורים מהר מדי או ללא התחשבות באותו אדם המשותף לשניהם הייתי מתעצבנת ומתאכזבת.

 

לא כך קרה.

 

כמה לבטים היו לשניים.

כמה שניהם הילכו על ביצים כדי לא להכאיב. כדי לא לגרום לאף אחד לפקפק במה שחשו האחד כלפי השנייה.

 

פייק גרם לי לאהוב אותו בכל התלבטות.

בכל פעם ששם את בנו לפני הרגשות שלו.

בכל פעם שחשב שהוא לא יכול להרוס חיים של נערה בת תשע עשרה שלבטח לא יודעת מה היא מרגישה למעט בלבול.

 

הוא לא הבין שהוא חיפש כל הזמן, וכל מה שרצה היה גלום בג’ורדן.

הוא כל כך רצה לגרום לה שמחה ואושר בדברים פשוטים שהיו מעלים חיוך על פניה היפות.

 

היא גורמת לי להתרגש לקראת הכל, מה שזה לא יהיה.”

את גורמת לי ללב שלי לדפוק כל כך חזק שזה כואב.”

 

ג’ורדן בחורה כל כך מיוחדת!

אין דברים כאלה.

כל החיים היא הסתדרה בכוחות עצמה.

אביה ואימה החורגת אף פעם לא ראו אותה.

החבר שלה לא מתייחס אליה בכלל.

 

ואז מגיע פייק עם העדינות שבו והרכושניות כלפיה.

עם הגינה שהכין לה כדי שתוכל לגדל ירקות. עם עוגת יום ההולדת שקנה לה ודאג שתביע משאלה כמו שהיא אוהבת.

 

הוא מצחיק אותי, וכשאני איתו אני מרגישה בבית. כאילו הוא הדבר היחיד בחיי שאני מבינה.”

 

הם מבינים מבלי לדבר.

הם אוהבים בשקט. בסתר.

זה כבר נעשה ברור לכל מי שיראה אותם יחד.

 

אתם מביטים זה בזו כאילו…..”

כאילו?”

כאילו לשניכם יש שפה משלכם.”

 

ספר שיכנס לכם לאט ללב ורק תרצו שישאר שם.

 

כל הספר מסופר בגוף ראשון. פרקים שלו ושלה לסירוגין.

כריכה נאמנה למקור.

 

משאירה אתכם עם ציטוט לסוף..

 

הזמן טס כמו קליע שנורה מאקדח, והפחד נותן לך את כל התירוצים כדי לא לעשות את הדברים שאת יודעת שאת צריכה לעשות. אל תטילי ספק בעצמך. אל תהססי, אל תתני לפחד לעצור אותך….”

 

ואתם..עופו על החיים ואל תתנו לפחד לנהל אתכם.

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

 

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה