נערים כמוך מאת ג’וליאנה סטון.

סקירה מאת גלית אוזן מלכה.

הרבה מאוד זמן, לא קראתי ספרי נוער.
והאמת? אם לא חברה יקרה, שהחליטה בשבילי שאני “פשוט חייבת לקרוא את הספר המקסים הזה”, סביר להניח שלא הייתי מגיעה אליו.


אז, כשמחליטים עליי, אני לרוב ילדה טובה וממושמעת (פחות 😜), אבל החלטתי לזרום.
והאמת?
סופר נהנתי, התגעגתי לקסם שיש רק בספרי נוער, לתמימות.
ואתן יודעות עוד משהו? גם למסרים שהם מעבירים, שהרבה פעמים חסרים בספרים למבוגרים.

🌾על הספר: 

“לא רציתי לשכוח לעולם את מה שקרה באותו הלילה, כי לשכוח פירושו שיש חשש שזה יקרה שוב.”

למרות גילם הצעיר, נייתן ומונרו עברו לא מעט בחייהם הקצרים.
הם למדו מה הוא כאב עמוק ומטלטל.
נער ונערה, שבורי לב, הסוחבים על כתפיהם מטען כבד של צער ואשמה.
רגע אחד, של חוסר תשומת לב, שינה את חייהם לעד.
קיץ לוהט אחד משנה את התמונה.
הם בסך הכל היו צריכים מישהו שיתפוס אותם,
מישהו שיראה להם את הדרך לסליחה.

“הכאב שראיתי בעיניים שלו גילה לי שאני לא היחידה…
שאני לא היחידה ששונאת את עצמה.”

🌾דמויות:

מונרו:

“ידעתי שמונרו של פעם כבר איננה והייתי די משוכנעת שהיא גם לא תחזור.”

היא הייתה נערה ניו יורקית רגילה לחלוטין.
שיחקה כדורגל, עניין אותה חברות והמון שופינג, עד אותו היום הגורלי.
באותו היום היא גילתה כאב מה הוא, וכל חייה השתנו לחלוטין.
הכאב השתלט עליה, האבל תפס כל חלקה טובה בנשמתה.
היא חשבה שלעולם לא תוכל להרגיש עוד דבר מלבד צער וחרטה.
היא מגיעה לביקור קיץ אצל סבתא שלה בלואיזיאנה, זה לא ביקור רגיל.
היא רוצה שקט, ניתוק.
מונרו, לא חשבה שתוכל לצאת מהעצב שלה, הוא עמוק מידי.
לאט לאט היא מבינה, שכנראה היא הייתה צריכה רק מישהו שיתפוס אותה.

“נייתן אוורטס נראה בדיוק כמו שאני הרגשתי רוב הזמן. הוא נראה רדוף. וגם קצת… שבור.”

נייתן:

“הוא היה אחד מהבנים האלה. אפל ומתוסבך.
אחד כזה שיכול כנראה להשיג כל אחת אם רק יחייך אליה.”

נייתן היה הנער המושלם.
הייתה לו להקה מצליחה, מקובל חברתית, והחברה הכי יפה.
הוא עשה טעות קשה וחמורה, הוא היה אמור לשלם עליה עונש כבד, אך הוא מגיע ממשפחה מיוחסת וחשובה, אז כמובן שיצא בזול.
אך התיעוב העצמי לא מרפה.
הוא יודע שהוא עשה טעות קשה ובלתי נסלחת, נייתן עושה כמעט הכל כדי לקבל מחילה.
מבפנים, הוא נשבר. 
המצפון שלו הורג אותו.
הוא כמעט בן 18, אך הוא יודע, ששום דבר לא יחזור להיות כשהיה.
איך ממשיכים לחיות כשהמצפון לא נותן מנוח?
כניראה, שגם נייתן צריך מישהו… מישהי.

“היה בה משהו. לא הצלחתי לשים עליו את האצבע, אבל חשבתי שאולי אם לא הייתי שקוע עמוק כל-כך בבלגן שלי והיא לא הייתה כזאת ביצ’ית, הייתי בהחלט יכול להתעניין בה.”

כפי שהבנתן, מדובר בספר נוער, אך יש בו סיפור אהבה קסום.
אהבה ראשונה, תמימה.
אין בו סצנות אירוטיות, אחרי המון ספרים מהז’אנר האירוטי, היה בזה משהו קסום.
כן, יש פלירטוטים קטנטנים, נשיקות ראשונות ובעיקר תמימות עדינה כזאת, מרגשת, שעשתה לי טוב על הלב.

“אני כנראה חייבת לך עוד נשיקה אחת לפחות.”
השתררה שתיקה.
הלב שלי דפק מהר.
“לפחות אחת.”

🌾הספר כתוב בגוף ראשון מנקודת מבטם של מונרו ונייתן לסירוגין.
אני ממש אוהבת להכנס לתוך ראשן של הדמויות, במיוחד כשמדובר בבני נוער.
למרות גילם הצעיר של מונרו ונייתן, לא מדובר בדמויות ילדותיות, להפך.

🌾לסיכום, 
ספר נוער מקסים, מקסים, מקסים!!
לדעתי, לא מתאים לנוער צעיר, והרבה בוגרים יוכלו להנות ממנו.
שני נערים שבורים, המנסים לאחות את הפצעים.
להתמודד עם טעויות. 
אהבה ראשונה, תמימות מתוקה ונעימה.
המון מסרים יש בין השורות.
למרות הנושא הלא פשוט, הכתיבה נהדרת, והסופרת הצליחה להעביר את המסרים שלה בצורה יוצאת מן הכלל.
נהנתי מאוד מהספר הקסום הזה.
אם בא לכן קצת לצאת מהמשבצת, זה בידיוק הספר בשבילכן.

“מה, את לא מאמינה לי?”
היא נדה בראשה. “זה בגלל שאני באמת לא מאמינה לך. אני מכירה נערים כמוך.”
“נערים כמוני?” 

קריאה מהנה.

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה