נוסקת מאת קריסטן אשלי.

סקירה מאת לירז אוחנה  יצחקי.


את הספר “הצוואה” של אותה הסופרת קראתי ממש מזמן אבל זכור לי שזה היה סיפור אהבה בוגר שהדמויות בו עברו המון בחיים וממש אהבתי את זה.
ידוע שהסופרת מביאה לנו סיפורים בוגרים יותר ולכן כאשר יצא “נוסקת” עשיתי משהו שאני בדרך כלל לא עושה וקראתי את התקציר וזאת רק כדי להבין האם גם כאן הסיפור דומה.
לא היה לי ספק שעל הספר הזה אני לא מוותרת.

אציין שזה ספר שני בסדרת “מגדלנה” אך הקשר היחידי הוא שהסיפורים מתרחשים באותה עיירה.
כל ספר על זוג אחר ולכן ניתן לקרוא בנפרד.
כן הייתי ממליצה לקרוא הצוואה קודם מאחר וג’וזפין וג’ק מהצוואה מופיעים גם כאן.

“היה לי איש תחזוקה. היו לי גם שירותי גינון וניקיון. והייתה לי אפילו בחורה, שכדי להרוויח עוד קצת כסף ללימודים עשתה בשבילי סידורים כמו קניות מזון ואיסוף בגדים מניקוי יבש. הדבר היחיד שעשיתי בעצמי היה תשלום החשבונות.
עכשיו לא היה לי דבר מכל אלה.
הייתי רק אני, מתחילה מחדש.
הייתי רק אני, היוצרת ‘אני’ חדשה”

האם קרה לכם פעם שאיבדתם הכל?
שהייתם צריכים להתחיל מחדש?
לארוז את כל החפצים ולשנות מיקום?
זה מה שקרה לאמיליה.

אמיליה הת’וואיי, בת 47.
נצר למשפחה מהמעמד הגבוה.
כסף, השכלה, לבוש הולם, שמרנות, נימוסים, עליונות היו דבר שבשגרה.
בעלה מזה 16 שנים בגד בה, הם התגרשו והוא תקע את המסמר האחרון כאשר שבוע לאחר הגירושין התחתן עם האחת שבגד איתה.
היא איבדה את זה, עשתה דברים מכוערים וכך גם איבדה משמורת על ילדיה- אולימפיה ואודן.
היא מחליטה שהיא רוצה להתחיל מחדש ולכן היא עוברת מלה הויה שבקליפורניה למגדלנה- עיירת חוף קטנה במיין כאשר המטרה שעומדת לנגד עיניה היא שיקום היחסים עם שני ילדיה.

מיקי דונובן הוא אירי, מתנדב כלוחם אש, מתאגרף, עובד בבניה ותיקון גגות.
גם לו שני ילדים- אשלין וקיליאן.
מיקי עבר גם הוא גירושים מכוערים מאישה שנפלה לטיפה המרה ופצעה נפשית את ילדיהם.
מאז הוא נמנע ממערכות יחסים.
עד שמגיעה השכנה החדשה מהבית ממול.

על העלילה בקצרה:

אל דלת ביתה של אמיליה מגיע הגרוש שלה, קונראד והמפגש ביניהם לא ידידותי במיוחד.
מיקי, ג’נטלמן שהוא, מגיע לעזרתה של אמיליה ומגן עליה מפניו.
מיקי צ’ארמר, ואט אט אמיליה נשבת בקסמיו
וזאת למרות שהיא חושבת שהוא לא מעוניין.
אבל אז היא מתחילה לצאת לדייטים, מה שלא כל כך מוצא חן בעיניי מיקי.
ומה שמתחיל בידידות מופלאה מתפתח למערכת יחסים.
יש קשיים בדרך.
כל אחד מהם סוחב מטען כבד משלו.
בין ריבוי המשימות של מיקי לבין המאמץ של אמיליה להחזיר את ילדיה ואת השליטה לחייה מתחילים להיווצר סדקים.
האם מערכת היחסים ביניהם חזקה מספיק בשביל להתגבר על כל המכשולים?

“אין ערבון בחיים. אבל הסיכון היחיד ששווה לקחת הוא לתת אמון באהבה”

שורה תחתונה:

הסופרת ידועה בספריה כאחת שמפרטת לפרטי פרטים הכל! וכשאני אומרת הכל אני מתכוונת עד לרמת תיאור הספה, הפרחים, כלי המטבח המנורה והמצעים.
מי שמצפה לשינוי לא ימצא אותו גם בספר הזה.
אבל העלילה כל כך טובה ושונה שלי זה ממש לא פגם בחוויית הקריאה.

הספר מסופר בגוף ראשון מנקודת מבטה של אמיליה מלבד שני פרקים על מיקי שמסופרים בגוף שלישי.
אני חייבת לציין שזה היה מעט מבלבל, לא הבנתי מה היה הצורך בזה ולי זה פחות עבד.
כמו כן, היו מעט טעויות בספר אך יחד עם זאת, היתרונות כאן עלו על החסרונות ואני ממש ממליצה לקרוא!!

לסיכום:

היחסים של אמיליה עם ילדיה בתחילת העלילה קרעו אותי לגזרים.
הם גרמו לי להסתכל על החיים בפרספקטיבה אחרת.
להעריך את העובדה שיש לי ילדים מדהימים שאוהבים אותי ומעריכים אותי.
שיש לי משפחה תומכת שנמצאת לידי ברגעים היפים אבל הכי חשוב שהם איתי ברגעים הפחות יפים.
יחד עם זאת, אהבתי לראות את ההתפתחות שלהם לאורך העלילה ואיך אט אט הם מצליחים להכניס לחייהם חזרה את אימם.

ממליצה לכולם לעצור לרגע בתוך כל המרוץ המטורף הזה של החיים ולנשום.
אפשר לטעות בדרך.
הגדולה היא להבין את הטעות ולצמוח ממנה.
לא להסתכל אחורה, תמיד קדימה.
ולהעריך.

מסיימת בציטוט שנגע בי:
“הטעויות שאנחנו עושים בחיים לא מגדירות אותנו, רק מה שאנחנו עושים אחרי שטעינו”

קריאה מהנה!

 

הסתקרנתן? לקריאת הפקר הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה