נוסקת מאת קריסטין אשלי.

סקירה מאת איה אבראהים.

ספר שני בסדרת “מגדלנה”, קדם לו “הצוואה”.

בואו נתחיל מזה שהכריכה מהממת! באמת, אחת היפות והמשרות רוגע שראיתי לאחרונה ותוסיפו לזה שיש לה משמעות בגוף הסיפור.

 

קריסטן אשלי ידועה כסופרת המביאה סיפורים על דמויות בוגרות ולכן קל להתחבר אליהן ממרומי גילי המופלג חחח סתם! באמת קל ומאוד להתחבר לדמויות כי הן אוניברסליות ומציגות סיטואציות מהחיים האמיתיים .

 

הפעם היא מביאה לנו את סיפורה של אמיליה האת’ווי בת ה-47, גרושה + 2 עם אקס מגעיל ובוגדני ו”מחליפה” צעירה ממנה ועל פניו יותר מושכת ומעניינת.

 

אחרי שאמיליה מתפרקת לגורמים בגלל בגידתו של בעלה וגירושיהם וילדיה חוזים במתרחש, אביהם עובר לעיירה בשם מגדלנה במדינת מיין. אמיליה מחליטה להתאפס על עצמה ולנסות לזכות בילדיה (שהתרחקו ממנה בגלל כל מה שראו ממנה ועוד כמה דברים) ואהבתם בחזרה ולכן היא עוברת בעקבותיהם למגדלה.

 

היא קונה בית מפואר ואז האקס שלה בא לביקור, בלתי נעים יש לציין, והתפוצץ עליה. מה ששניהם לא ידעו זה שמעבר לכביש יש שכן מדהים העונה לשם מיקי דונובן.

 

מיקי מתערב לטובתה של אמיליה, מעמיד את האקס הגועלי במקום ומשם מתפתח סיפור מקסים.

 

מיקי גרוש עם שני ילדים משלו ומטען קשה במיוחד. הוא מתנדב בתחנת כיבוי האש של העיירה, עובד בחברת בניה מזה כמה שנים (ואינו מרוצה כלל ממנה) ובנוסף, הוא מתאגרף. כן, כן. גבר חתיך, עיניים כחולות, גוף מושלם, אבא נהדר ובעל לב רחב.

 

זה סיפור על הזדמנות שניה, על התחלות חדשות ועל החלמה הן אישית והן משפחתית בעקבות גירושין מכוערים והמעורבים בהם ילדים.

 

הסיפור מסופר בגוף ראשון מנקודת מבטה של אמיליה והחולש על כל הדמויות למעט שני פרקים מנקודת מבטו של מיקי, המסופרים בגוף שלישי, שלמען האמת לא ברור לי מדוע היו נחוצים ועוד בשינוי גוף, אבל זה מה שהתקבל.

 

נאמנה לעצמה, קריסטן מביאה דמויות מעניינות, עם מגרעות, עם יתרונות, עם נקודות חוזק ונקודות חולשה. אהבתי את דבקותה של אמיליה במטרתה לזכות בילדיה בחזרה. אהבתי את היותו של מיקי איש טוב ואבא נהדר.

 

אהבתי את ילדיו של מיקי, קיל (קיליאן שהוא ילד בן 11, תוסס ומפזר אוירה נעימה וכיפית. ואש (אשלין) בתו המתבגרת של מיקי שאוהבת לדאוג לבני משפחתה.

ילדיה של אמילה, אודן ואולימפיה, הם אבטיפוס של ילדים עשירים ומפונקים אך דמויותיהם עגולות וממש אהבתי לראות את ההתפתחות שלהם.

אהבתי את העיסוק בנושא גירושין ושכן אפשר להתחיל מחדש ושכולם יהיו מאושרים. על האף הטראומה עבור ארבעת הילדים, היה נפלא לראות כיצד צומחים מהשפל. הייתה התעסקות בעוד שני נושאים חשובים שעליהם לא ארחיב ואשאיר לכם לגלות לבד במהלך הקריאה.

מונחים כמו גיל, יופי, מצב משפחתי, אופי, רצון אישי, עושר ועוד הצטיירו פה באור נפלא ואת זה ממש אהבתי

 

דמויות המשנה היו נפלאות ותרמו רבות לעלילה ולמהותן של הדמויות הראשיות. חייבת לציין שאילו יצא לי לנער את הוריה של אמיליה, בכיף הייתי עושה זאת.

 

אם היה משהו שפחות אהבתי זה האובססיה של הסופרת הזו לפרטי פרטים. נשבעת לכם, הספר הזה הוא סרט לכל דבר. אפשר לראות בדיוק את התפאורה, הרהיטים, הבגדים וכל דבר שהסופרת בחרה לתאר. לי באופן אישי זה פחות קסם אך לא פגם בעלילה.

 

זה סיפור עם מסר של אופטימיות, מסר של חשיבות המשפחה, פתיחות והידברות בכדי לטפל בבעיות ומעל לכל סיפור על אהבה עצומה בין הורים לילדים, בין בני משפחה ובין גבר ואישה שהעולם העביר אותם חוויה בלתי נעימה ושלמדו לצלוח אותה ולאפשר לעצמם לאהוב. נהניתי מאוד וסיימתי עם חיוך על הפנים !

 

 

וכמו שאומרים באנגלית: It’s never too late to be happy.

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה