נוסחת הנשיקה מאת הלן הואנג.

סקירה מאת לירז יצחקי.

תסמונת אספרגר נחשבת על פי מרבית הסיווגים כלקות השייכת לספקטרום האוטיסטי, אך לקצה הקל שלו, ונבדלת משאר הלקויות האוטיסטיות בכך שהתפתחות הדיבור והשפה תקינה יחסית ורמת האינטליגנציה נורמלית, ולעיתים אף גבוהה.
עיקר לקותם היא בתקשורת לא-מילולית עם הסביבה: קושי בהבנת סיטואציות חברתיות 
ובהבנת הבעות פנים, קושי ביצירת מערכת יחסים אינטימית וכיוצא באלה.



סטלה ליין היא כלכלנית אקונומטריקאית מבריקה ומצליחה, היא משכילה, בעלת קריירה והרבה מאוד כסף.
דבר אחד חסר לה- אהבה.
סטלה סובלת מתסמונת אספרגר והיא נרתעת ממגע, מריחות ומאינטימיות.
היא רוצה לעשות את אימה מאושרת וגאה.
לא משנה מה סטלה עשתה, בעיני אימה, היא תמיד הייתה רחוקה כמה צעדים מהצלחה.
היא כבר בת 30 וללא זוגיות והיא יודעת שחבר זה הפתרון, הבעיה היא שהיא מתקשה להחזיק במערכת יחסים נורמלית.
כדי להימנע מעוד פגישה עיוורת היא מקבלת החלטה אמיצה ולאחר מיון קפדני שוכרת את שירותו של נער ליווי על מנת שיעביר לה שיעורים פרטיים ב.. סקס.

מייקל פאן (לרסן) בן ה- 28 למד עיצוב אופנה והחלום שלו זה לעצב ליין ביגוד משלו.
לאחר שאביו נטש אותו ואת משפחתו חלומו נגוז והוא נאלץ לשנות את מסלול חייו.
הוא עובד כחייט בעסק של אימו ביום ונער ליווי בלילה וכל זאת על מנת לשלם את החשבונות המנופחים ואת הטיפולים של אימו החולה.
למייקל יש חוקים ברורים בעבודתו כנער ליווי,
הוא עובד רק בימי שישי ולא עושה מפגשים חוזרים עם לקוחות… ואז הגיעה סטלה.

מה שהיה אמור להיות מפגש חד פעמי הפך במהרה למפגשים תכופים במהלכם הם מגלים על עצמם דברים מפתיעים.
סטלה מבינה שהיא משתוקקת לנשיקות של מייקל ושהמגע של מייקל לא רק שלא מרתיע אותה אלא עושה לה טוב ומייקל מבין שסטלה היא האישה היחידה מזה זמן רב שרואה אותו כאדם ולא כאובייקט מיני ופנים יפות.
אך כשכל אחד מהשניים מגיע עם מטען משלו אף אחד מהם לא בטוח שיכולה להתפתח מערכת יחסים מעבר להסדר שסגרו ביניהם.
מה מייקל מסתיר?
האם תסמונת האספרגר של סטלה תהווה מכשול?

הספר כתוב בגוף שלישי.
מי שמכיר אותי יודע שאני לא חובבת את סגנון הכתיבה הזה וקצת חששתי מזה בהתחלה אבל מהר מאוד נשאבתי לעלילה ולא רק שזה לא הפריע לי, זה אפילו פתח לי את הדמיון והרגשתי שאני ממש מצליחה לשים את עצמי בנעליים של הדמויות.
הכתיבה הייתה פשוט מעולה!
הסופרת הצליחה לגעת בנושא כל כך רגיש ולתבל אותו בהרבה הומור.

מה הכי אהבתי??
אהבתי שיש כאן שתי דמויות שונות, שתיהן שבורות, ושתיהן עוברות תהליך לאורך כל העלילה.
אהבתי את הרוך והאכפתיות של מייקל כלפי סטלה ואת זה שסטלה, על אף חוסר הביטחון שלה, הצליחה להעלות את הביטחון העצמי של מייקל ולגרום לו להעריך את עצמו יותר.
מה שפחות עבד לי היו דווקא רגעי האינטימיות ביניהם.
בעיניי הייתה קצת חזרתיות וזה הרגיש לי שאני קוראת את אותה סיטואציה שוב ושוב.
אני חושבת שמינון נמוך יותר היה מספיק בהחלט דווקא משום שזה לא העיקר בספר.

לסיכום:
מעבר לסיפור אהבה רגיש בין שתי דמויות שונות וחריגות בז’אנר הרומנטי, זה ספר שחושף אותנו לעולמם של אלו הנמצאים על הרצף האוטיסטי.
הוא מלמד אותנו המון על סבלנות מהי.
הוא מלמד אותנו על קבלת השונה, על הכלה, על הרצון כחריג לגרום לחברה להפסיק להתייחס אליו ככזה.
כולנו שונים וזה מה שהופך את כולנו לשווים.

במדד הלבבות הסגולים הוא מקבל אצלי ארבעה וחצי לבבות סגולים ומנצנצים וחובת קריאה בעיקר לצורך החשיפה לאוטיזם שלא מקבל מספיק במה בספרים.

 הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה