נוסחת הנשיקה מאת: הלן הואנג.

 

סקירה מאת אורלי שטרית.

 

ספר שונה ומיוחד שלא נכנס לשום הגדרה בז’אנר. זהו ספר אמיתי כן ומרגש משעשע ושנון אך יש בו משהו ששובה את הלב שלנו בשניות. הרומנטיקה מסתבר לא מתה, היא חיה ובועטת בעוצמה. יש בו התעסקות עם השונה, האחר ולא רק גבר פגום שמוצא את העלמה במצוקה. יש כאן סיפור. הדמויות כאן מתמודדות עם מצוקות בלתי נשלטות אך זה לא יגדיר את מי שהם.

 

בגיל 30 מוצאת את עצמה סטלה ליין נכנעת ללחץ אימה הגירית, נכד היא מבקשת לעצמה. והרי איך יבוא זה כשאין ארוס או חבר בדרך קבע?

זה לא עוזר שסטלה הגשימה את חלומן הרטוב של כל האמהות היא לא מדענית היא אקונומטריקאית (גם אני גיליתי מה זה רק כאן) כלכלנית מוכשרת וכסף יש לה מספיק בנמצא. מה שחסר בחייה זו אהבה. סטלה מעדיפה תוכנות ומספרים היא לא נרתעת מלעבוד שעות על גבי שעות 24/7 בניתוחים וזאת על פני אינטרקציה עם בני המין השני כי איך להסביר בעדינות? לסטלה יש תסמונת אספרגר מה שמקשה על כולם להבין אותה ואותה להבין מצבים חברתיים, היא מסתירה עובדה זו מכולם ע”מ להימנע מרחמים בלתי רצויים.

אם היא נרתעת ממגע איך בדיוק יגיע הזרעון לביצית ומשם לשחלה? לסטלה הפתרונים היא תהיה ממש טובה כמו בכל משימה שהיא לוקחת על עצמה. שהרי לשיטתה אין בנמצא בעיה ללא פתרון וכך היא מטפלת ב”בעיה” שנוצרה, היא שוכרת איש “מקצוע” שיבוא להצלתה וזאת בעקבות עצה מעמית לעבודה. רק ש…. העיסוק שלו הוא נער ליווי, הוא יהיה רק בורג, גלגל הצלה בדרך להשגת היעד. בדרך למציאת אהבה. הוא ילמד אותה להבין ולחקור את בני המין השני. לא לסלוד ממגע ומרוק.

מייקל פאן (לרסן) הוא הבחור שנחלץ לעזרתה, לאחר מיונים קפדניים ובתשלום כמובן. מייקל עובד פעם בשבוע כנער ליווי וזאת ע”מ לעזור למשפחתו תחת נטל החובות הכבדים שהשאיר להם אביו. הוא נותן רק לילה אחד ללקוחה לא נקשר ולא מתחבר והוא לא מבין בהתחלה מה סטלה בכלל רוצה? היא הרי מושלמת ואיך ייתכן שאותו היא מבקשת? אולי זאת בדיחה?

הוא הולך שבי אחריה ומסתקרן והיא מבחינתה מגלה עולם מושלם מגלה תחושות והתרגשויות שלאו בהכרח מגיעים ממגע אישי. היא רואה אותו ומתעניינת בו והוא לא מורגל בכך, הרי איש מעולם לא התעניין בו, באישיותו בחלומותיו וברצונותיו, הוא תמיד שימש רק ככלי לגחמות.

הם קובעים זמנים קבועים וקצובים מראש “ללמידה” ושניהם לומדים לא רק סטלה, בהיותה מסודרת ומדוקדקת אז באופן מסודר היא מכינה מערכי שיעור וכשקווי היסוד הונחו טיסת מבחן יצאה לדרך. מייקל שם אותה במרכז ורגיש אליה באופן מיוחד, הוא מאופק איתה ומשחרר לה את השליטה, הכל ייעשה בקצב שלה. הם לומדים לנגן יחד את המנגינה.

סטלה “דורכת” על היבלות של מייקל ומשפחתו בלי משים, הרי מאיפה לה לדעת שיש כאן “נושאים רגישים”. היא טיפוס אמיתי וישיר אין לה עצם בלשון וכהר געש הכל מתפרץ. אהבתי את הכנות ואת אי היכולת לשקר.

עם כל גילויי הלב והיושרה , עדיין יש דברים שהם מסתירים ומחביאים אחד מהשנייה.

האם משהו אמיתי אכן יכול להירקם בין שני אלו? הרי הוא מרגיש שדמו של אביו זורם בעורקיו שהרוע והפגיעה עוברים בתורשה.

הסיפור מסופר בגוף שלישי שלא אהוב עליי במיוחד, בכל זאת הרגשתי שאני מחויבת לקרוא אותו ואני לא מצטערת לרגע, ההפך הוא הנכון. אך חושבת שגוף ראשון היה פי כמה מתאים להתחברות והזדהות עם הדמויות, למרות שהצלחתי להתחבר אליהם גם כך. לדעתי, זה היה עולה ומתעלה בכמה רמות והופך לשלמות. היו אי אלו טעויות הגהה שהפריעו לי קמעה.

 

לסיום:

סיפור שפשוט כיף לקריאה.

אהבתי במיוחד: שהיו קטעים שגרמו לי לצחוק בקול רם למרות שהספר אינו מוגדר כקומי, אם בגלל התסמונת או בגלל הדינמיקה בין הדמויות, הרגשתי שלבבות עפים לי מהראש.

שמחתי לפגוש את הבעיה/התסמונת מקרוב, לחוות את השונה והאחר ועם זאת להיחשף לרגש החמלה וההכלה שמייקל הרעיף עליה.

אהבתי שהאחר יכול להיות מולי בלי שאדע שהוא אחר, למדתי לשים יותר לב.

הסיפור לא אוטוביוגרפי למרות ועל אף שהסופרת ניחנה בתסמונת זהה. גיליתי שהתסמונת יכולה להיות ברכה.

 

מומלץ בטרופים לקריאה.

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.  

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה