מפלט אחרון מאת נעמה סכר.

סקירה מאת יפעת ארניה.

“….’התינוקת שלי…אני חייבת לדעת שהיא בסדר…אני לא יכולה לאבד אותה’,

אני ממלמלת בסערת רגשות, מחזיקה את הבטן הכואבת בחשש שמא יקרא לה משהו.

‘הכל יהיה בסדר. אין לך מה לדאוג. כפי שזה נראה, יש לך צירים מוקדמים והלידה תתחיל ממש בקרוב…’

‘לא. זה לא קורה. לא עכשיו. אני עדיין לא מוכנה להיפרד ממנה’…

‘תקראו לרופא המיילד. מהר!’…

‘תתחילו ליילד אותה ובואו נגמור עם זה כבר’!…”

 

מודה, לא הכנתי את עצמי כראוי לספר הזה.

הופתעתי ממנו מפרק לפרק.

מעבר לכתיבה המדהימה,

לסיפור המרגש רווי התהפוכות,

או הכריכה המדהימה,

יש בספר המופלא הזה משהו שפנטזתי עליו כבר תקופה ארוכה,

משהו שחפרתי עליו לא מעט…

בתוך הספר, תוך כדי הקריאה…

סוף סוף יש קישורים ליוטיוב לשירים.

בהחלט חוויה חושית אחרת, אליפות!!!

נעמה, קנית אותי כבר בפרק הראשון.

מדובר בספר מדהים על אנשים עם עבר קשה רווי בטראומות,

על החלטות הרות גורל שלעיתים התקשיתי להכיל.

אבל בעיקר,

על הדילמה הקשה,

כמה רחוק נלך כדי להגן על היקר לנו מכל..

ובכלל איך צומחים מהטראומות כל כך עמוקות?!

היו רגעים שהכאב והרוע טלטלו את עולמי,

היה שם רצף אירועים ממש לא שיגרתי.

 

הספר מתחיל בסצנה קורעת לב בה איימי הנמצאת בהריון לא מתוכנן כורעת ללדת.

למרות שהתינוקת הגיעה אליה באופן עצוב ולא מתוכנן,

בעקבות טעות טיפשית שעשתה,

היא הפכה לנס הפרטי שלה.

היא הפכה לאור המאיר את האפלה הקודרת שעוטפת את חייה.

למענה היא תהיה מוכנה להקריב את כל מה שיש לה,

היא תגן עליה בכל מחיר שיידרש,

האמנם?!

היא הסכימה לעשות למענה את הנורא מכל,

היא הסכימה למסור אותה למשפחה מאמצת ברגע שתיוולד,

משפחה שתעניק לה את כל מה שלעולם לא תוכל לתת לה בעצמה.

היא מתחרטת, היא רוצה להשאיר אותה איתה….

אבל אף אחד לא מקשיב לה,

הם לא נותנים לה את זכות הבחירה,

היא נתלשת ממנה באכזריות.

ליבה מתרסק לרסיסים קטנים,

היא מתבוססת בכאבה,

לעולם לא תהיה שלמה עוד.

חייה של איימי המשיכו בלעדיה,

היא חייה את חייה במציאות די עגומה

היא עזבה את המועדון של ניקולס,

היא חוותה שם חוויות קשות שצילקו את נפשה.

תקופה ארוכה שהיא מנסה לשקם את חייה ומשתדלת לעמוד על רגליה.

היא רוצה לפתוח דף חדש.

היא מזכירה לעצמה בכל יום שעליה להישאר חזקה.

לשרוד כדי לחיות ולא לחיות כדי לשרוד.

היא נזרקת מדירתה בעקבות מצוקה כלכלית, נכנסה למעגל נוראי של חוסר ברירה.

היא יוצאת אל הרחוב הקר,

מחפשת מסתור מהרוחות הסוערות ומהשלג היורד.

היא מתדפקת בליל סערה על דלת בית קפה שעמד להסגר.

כריס, הבעלים של המקום, איש רחום ומדהים.

הוא לא נוטה לסמוך על אנשים,

הוא חווה לא מעט מניפולציות ושקרים.

הוא עבר חיים נוקשים וחסרי פשרות.

לאחר תקופה קשה מנשוא,

קיבל הזדמנות שנייה לחיים טובים יותר.

לפני כן הוא לקח את החיים כמובן מאליו,

החירות הבסיסית נשללה ממנו עוד לפני שהספיק להתבגר ולהבין מה עולל לעצמו.

הוא עשה כל העולה ברוחו,

אף אחד לא היה שם כדי לעצור אותו.

הוא האמין בכל ליבו שהוא לפחות דרגה אחת מעל לחוק.

המדרון החלקלק שעליו דרך היה תלול מאד וחייו נדמו לפצצה מתקתקת.

עם הזמן הוא למד לשחרר את העבר ולהתמקד בעתיד.

באותו לילה סוער רווי שלגים כבר עמד לצאת לביתו,

אבל אותה אישה זרה שרעדה מקור נגעה בליבו.

היא הייתה תשושה ורעבה,

היא איבדה את עצמה.

איבדה את השליטה על חייה.

היה ברור שלא תשרוד את הלילה ללא מחסה.

טעות גדולה הרחיקה אותה מכל מי שאי פעם הכירה,

היא חייבת לשרוד ולהתקיים בדרך כלשהי.

כשהורידה את המעיל והכובע נעתקה נשימתו.

היא פשוט הזכירה לו מישהי יקרה מאד לליבו… מעברו…

לשניהם יש שלדים רבים בארון,

לשניהם סודות אפלים,

מעמסה כבדה על הכתפיים.

שניהם חיו ברחוב מספיק שנים כדי להבין האחד את השנייה.

שניהם איבדו מישהו יקר,

מישהו שהיה חלק מהם.

מישהו שאהבו ורצו שיישאר בחייהם.

שניהם חיו במעגל הרסני שקשה לצאת ממנו.

הם לא בחרו בחיים האלה,

הנסיבות הביאו אותם לשם.

הוא רוצה לעזור לה,

מעודד אותה,

היא לא מבינה מדוע הוא מתאמץ.

הוא מציע לה עבודה אצלו בבית הקפה

הוא נותן לה צוהר לחיים טובים יותר.

היא נכנסה לחייו מתוך הסערה,

משהו לא צפוי החל להתעורר בו,

להחיות את הזיכרון.

הוא מבלבל אותה.

לא מוכן לחשוף על עצמו פרטים,

אבל דואג לה,

הוא בהחלט מתוסבך.

יש בניהם משיכה אדירה אבל הוא רוצה לעזור לה ולא מעוניין להשלות אותה או לסבך את חייו.

נראה היה כי הם עולים על דרך המלך.. אבל אז,

שום דבר לא הכין אותי לרוע שהתגלה.

לקופת השרצים,

הופתעתי, כעסתי…התאכזבתי…

גיליתי באיימי צד אפל שמנהל את חייה ומדחיק את רגשותיה.

צד מתועב שהפך לחלק מנשמתה העכורה.

היא מכרה את נשמתה לשטן,

היא הפכה לאדם שפל ורע,

הרבה סודות מהעבר נחשפים…

הרבה כאב וצער בעוצמות שאין באפשרותי לתאר.

כל פעם שכבר הייתי בטוחה שהם מגיעים אל הנחלה…נקלענו לעוד מהמורה.

ישנם דברים שלעולם לא שוכחים …דברים שאי אפשר להתגבר עליהם…

הם אנשים שחיים שנים בין נפילה וייאוש, בין הישרדות ותקווה.

האם יצליחו להתגבר על כל הקשיים?

האם הם קורבנות של נסיבות או ש…?

האם יש צירופי מקרים בחיים?

או שתמיד יש הגיון נסיבתי לכל מה שקורה סביבנו?

האם כריס הוא המפלט האחרון?

 

הספר המדהים הזה רווי בתובנות עמוקות,

אהבה אמתית מושתת על אמון ועל כנות מלאה,

גם ברגעיה הקשים.

זכרו,

לפעמים מותר למעוד ולטעות בדרך,

כל עוד אנחנו לומדים מהטעויות, מתחשלים ומתחזקים מהן.

הרי אף אחד לא מושלם, כולנו עושים טעויות מדי פעם,

זה לא סוף העולם.

טעויות הן חלק מסיפור חיינו וזה לגמרי אנושי,

כל עוד אנחנו לומדים מהן ולא חוזרים עליהן.

החיים שלנו מלאים בספקות וחרטות על בחירות שגויות שעשינו,

אל תסתכלו אחורה,

תנו לעצמכם הזדמנות להתחיל מחדש,

לחיות בדרך טובה יותר,

הפסיקו לבקר את עצמכם בחומרה.

לכל אדם מגיע לקבל הזדמנות נוספת,

אפשרות להשתנות,

לכולנו יש צלקות…

אל תתביישו בהן,

תתגאו בכוח הרב שהן מסמלות.

הצלקת היא סימן חיים, לטוב ולרע,

הוכחה בלתי מתפשרת שבשלב מסוים בחייך

נלחמת בגבורה במי שניסה לפגוע בך.

אל תתנו לאף אחד להגיד לכם אחרת.

לפעמים המצב נראה קשה מידי

צריך לזכור שלמרות זאת,

תמיד קיימת אפשרות אחרת,

ראויה מזאת שבחרת.

אנחנו יכולים לשנות את המציאות,

ההחלטה בידיים שלנו!

קבלו המלצה רותחת

 

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה