מנוול יפיפה מאת כריסטינה לורן.

סקירה מאת איה אבראהים.

ספר ראשון בסדרת שובי הלב.

כריסטינה לורן הוא שמן המאוחד של שתי סופרות: כריסטינה הובס ולורן בילינגס שהוציאו יחד ארבעה עשר ספרים.

קלואי מילס היא סטודנטית לתואר שני ומתמחה בענף השיווק בחברת ראיין תקשורת. היא שאפתנית, חדה, חכמה, יפה וחדורת מטרה. היא מצטיירת כמישהי אמיצה ועם חוט שדרה חזק במיוחד. היא נותנת פייט לבוס שלה. נאבקת בבין צרכי גפה לבין רחשי ליבה ולבסוף עומדת על שלה.

בנט ראיין, בנו של הבוס חוזר מצרפת והיא נאלצת לעבוד תחתיו. הוא טיפוס יהיר וקלואי קוראת לו “מנוול יפיפה” כי הוא באמת מנוול ובאמת יפה. הוא מתנשא, אגוצנטרי, מרוכז בעצמו, ציני, נוקשה ומערים קשיים ומשימות על קלואי והוא נהנה לטרוק דלתות.

האווירה בין השנים מתוחה ובלתי נעימה בלשון המעטה. אך המתח המיני גובר על הרגשות ומשם העניינים מסתבכים. היו כמה דמויות משנה שאילו ניתנה להן במה, הן יכלו לעבות את הספר ולהוציא ממנו עלילה טובה וחבל שלא כך בחרו הסופרות לעשות. אגיד בפשטות שאין פה עלילה. הכל צפוי וידוע מראש. שני אנשים שלכאורה מתעבים זה את זו מוצאים את עצמם במערכת יחסים מינית מאוד ועל הדרך פוגעים זה בזו עד שמתרחש הידוע מראש והם מתאהבים. סצנות הסקס רבות ולוהטות כיאה לרומן אירוטי. למען האמת זה לא ספר שישנה סדרי עולם ולא ספר שיוסיף למישהו משהו לחיים, לא יתרום תובנות. הוא טוב להעברת הזמן ולשבירת מחסומי קריאה. חוויתי מחסום כתיבה דווקא. קראתי כמה ספרים שדרשו ממני ריכוז והשפיעו עליי רבות, יש שיגידו “כבדים” מבחינת התכנים ולכן עיבודם היה לי לא פשוט וזה התבטא בחוסר יכולת בניסוח סקירות (למשך שבוע וחצי). ואז פתחתי את הספר הזה. בגלל שהוא קליל וזורם ולא מצריך שום טיפה של ריכוז, הקריאה בו רעננה לי את המוח ובכך המחשבות התבהרו ויצאתי ממחסום הכתיבה שלי.

 

אז כן הוא צפוי וכן הוא קיטשי אבל הוא נחמד, מצחיק, כיפי וזורם ועבורי הוא שירת מטרה. ואם בכל זאת לחלץ מהספר הזה תובנה, אגיד שתמיד תדבקו במטרותיכם אך אל תתפשרו על רגשותיכם וכבודכם. ברגע שלא נוח לכם, כנראה זה הזמן לבחון דרכים לשפר את מה שיש או פשוט לקום ולנסות במקום אחר.

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה