מי מפחדת מרומן רומנטי אירוטי?

בעבר פחדתי.

בעצם אני לא בטוחה אם פחד היא המילה הנכונה, לקרוא ספרים אירוטים פשוט לא עניין אותי.

 

מה אני צריכה לקרוא על סקס? יש את אורלי קראוס ווינר, יאיר לפיד, רם אורן, ספרי פורנו זה ממש לא הקטע שלי.

ואזזזז….

 

מי מפחדת מרומן רומנטי?

מי מפחדת מרומן רומנטי אירוטי?

בעבר פחדתי.

בעצם אני לא בטוחה אם פחד היא המילה הנכונה, לקרוא ספרים אירוטים פשוט לא עניין אותי.

מה אני צריכה לקרוא על סקס? יש את אורלי קראוס ווינר, יאיר לפיד, רם אורן, ספרי פורנו זה ממש לא הקטע שלי.

ואזזזז….

שנת 2012 התחיל הבלגן.

חמישים גוונים של אפור יצא.

אני לא צריכה להגיד לכן איזה טירוף היה סביב הדבר הזה, הייתי נכנסת לצומת ספרים או כל חנות ספרים אחרת וכל מה שהייתי רואה זה כריכה אפורה ומדכאת, פוסטרים ענקיים “חמישים גוונים של אפור הגיע”.

ואני חשבתי לעצמי? מה בשם אלוהים, בשם הקדושים, בשם הרבנים (הבנתן את הקטע) זה פאקינג מעניין אותי?!?!!?

מי רוצה לקרוא על סאדו מאזו, קשירות… גוועלד לאן הידרדרנו??

ואם אנחנו בקטע של מעשיות, אז זה הזמן להגיד שוב ואזזזזזזז…… (דרמטיות היא שם המשחק)

ערב יום כיפור 2016, אני בהכנות לקראת ארוחה מפסקת.

פתאום נופל לי האסימון שאין לי מה לקרוא, לא התארגנתי על ספרים.

רועי בעלי שיחייה בזמנו בן זוגי נשלח לסניף הקרוב לדאוג לנו לתעסוקה בחג.

“בינתיים תבדקי איזה ספר את רוצה.”

“בוודאי.”

נכנסתי לגוגל חברו הטוב ביותר של האדם, רשמתי בשורת חיפוש: “ספרים מומלצים”.

עיניי נתפסו על כריכה שחורה, עם פרח לילי קאלה בחזית ובאותיות גדולות רשום “הגבר הזה”.

לא קראתי תקציר, לא ידעתי על מה מסופר, אבל ראיתי המון תגובות חיוביות.

התקשרתי לרועי שבמקביל הגיע לצומת ספרים וביקשתי ממנו את “הגבר הזה”.

המוכרת שאלה את רועי: “זה בשבילך? כל הכבוד לך שאתה פתוח לקרוא את הז’אנר הזה.

רק שתדע מדובר בטרילוגיה, אבל הספר השלישי מוגן.”

ורועי? “מה זה ספר מוגן? מה זה הז’אנר הזה? ולמה את מסתכלת עליי ככה?” אני יכולה להישבע שהוא הרים גבה.

 

ערב כיפור הגיע, אחרי ארוחה מפסקת כל אחד תופס לו את הפינה שלו, ואת הספר שלו.

לקחתי את “הגבר הזה” ומשם התחיל הטירוף.

בתחילת הקריאה נבהלתי.

תועבה. גוועלד. השם ישמור, אלוהים אדירים.

אלוהים שבשמיים אל תעניש אותי שזה מה שאני קוראת בכיפור רועי קנה לי תעניש אותו!

אבל לא הצלחתי לעזוב את הספר!

צאת כיפור נגמר הספר!

ואני?

רק רציתי עוד ספרים כאלו. עוד ועוד ועוד.

פיתחתי אליהם אובססיה רצינית, קראתי בכל מקום, בכל זמן פנוי או לא.

ומאותו יום כיפור הכל היסטוריה, אני יכולה להגיד לכן, שהיום זהו הז’אנר היחידי שאני קוראת.

ולא, אני ממש לא מתביישת.

להפך.

בגאווה גדולה אני אומרת:

“אני גלית אוזן, לא מפחדת ולא מתביישת לקרוא את הז’אנר הרומן אירוטי.”

להפך, אני גאה בספרים האלו, בהוצאות שעובדות קשה בבחירת הספרים ומה שהם הכניסו לי בתור קוראת לחיים.

 גלית.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

2 תגובות
  1. אסנת יעקובי
    אסנת יעקובי הגב

    גם אני אוהבת רומנטיקה,
    אירוטיקה וכול מה שמסביב
    הספר הראשון שקראתי, היה טאולוגית קרוספייר. שאחכ נוספו לה עוד שני ספרים.
    לא זוכרת אם קראתי את טרילוגיית תחרה, או 50 גוונים.
    אבל התמכרתי.
    ואני עדיין מכורה…

  2. מיקי
    מיקי הגב

    את מהממתתתתת!!!!!
    מתה על הג׳אנר הזה. הוא מביא את הכל.
    אני רומנטיקנית חסרת תקנה
    התחלתי עם קרוספייר ומאז… היסטוריה

השארת תגובה