מכירים את השיר -“אין לי רגע דל”??
זו בדיוק היתה התחושה שלי בקריאת הספר הזה.
לא היה בו רגע דל או משעמם לצורך העניין.
כבר מהפרולוג היה סקנדל.

מיתרי ליבי מאת יהודית ציפורי.

סקירה מאת תמר אלטרשוילי.

 “הגלגל הוא עגול והחיים לא צפויים. אי- אפשר למחוק את העבר. לכל החלטה שאתה לוקח בחיים יש משמעות. כל נתיב בו אתה פוסע מוביל אותך לנקודה מסוימת.”

 
מכירים את השיר -“אין לי רגע דל”??
זו בדיוק היתה התחושה שלי בקריאת הספר הזה.
לא היה בו רגע דל או משעמם לצורך העניין.
כבר מהפרולוג היה סקנדל.
 
אני משתייכת לזן נדיר של קוראים, שאינם מזדעזעים בקלות מהתעללות בדמויות בספרים.
לי חשובה הדרך, חשוב המסע והתהליך שהדמות עוברת. אם הדמויות הראשיות חוטפות ריקושטים וזה משרת את המטרה והסיפור…אז אני מבינה בהחלט.          
ספריה של יהודית אינם זרים לי. אפשר לומר  שעם סיום הספר הזה, קראתי את כולם.
כשקראתי את “הכחול שבעינייך” [מזמן], הופתעתי בכלל שהספר נכתב על ידי אחת משלנו. דואט “זמן אבוד” הכה מיוחד ומרגש שלה, הפך אותה בעיניי לאחת הסופרות האיכותיות בז’אנר שלנו. 
 
לא קראתי את התקציר לספר הזה. לא ידעתי מה מחכה לי בכל זמן נתון, פייר, היא לא נתנה לי להסדיר נשימה הגברת הזאת!!
גם שחשבתי שהנה, הגענו לנחלה, היא הביאה לי אותה בבוקס לפרצוף! כמה טוויסטים, נדמה לי שהייתה לה מגירה מלאה בתרחישים אפשריים, והיא הכניסה את כולם בספר הזה. מה נשאר לספרים הבאים??        
 
הקריאה בו דמתה בעיניי לצפייה בקרב איגרוף,
מהשורה הראשונה.
 
אז ככה, (דמיינו כרוז עם מיקרופון).
 
בפינה השמאלית- קבלו את הסופרת הפסיכית (אל תגלו לה שקראתי לה ככה), הידועה בכינויה- ג’וד.
 
בפינה הימנית קבלו את ליבי,
הידועה בכינויה- נמרה על עקבים.
 
תיאור הקרב לפרטים יתחיל מיד, בינתיים קבלו רקע……
 
ליבי, החיילת החמודה הזו, שכל חייה לפניה, מגיעה למשרדו של אביה בערב יום הולדתו. מצויידת בעוגה האהובה עליו, היא שומעת קולות העולים מחדרו.
 
בעודה מאזינה לשיחה פרטית המתנהלת בין אביה לשני גברים העומדים עם הגב אליה, היא נחרדת לגלות דברים שכלל לא הייתה מודעת אליהם.
 
האגרוף הראשון לפנים! בום!
אימה חולה.
אביה בצרות! עקב עיסקה גרועה שביצע, הוא לווה סכום ענקי של כסף,
סכום שאין ביכולתו להחזיר.
 
שני הגברים יוצאים ממשרדו של אביה. לא לפני שהשמיעו איומים מפה עד ירושלים.
 
ליבי עוקבת אחריהם, נחושה בדעתה 
לעשות הכל כדי לעזור לאביה.
לא משנה הדרך, או האמצעים העומדים לראשותה.
 
הלילה הזה טווה מסלול מבעית עבור ליבי. אחד כזה שמעולם לא חשבה שתפסע בו.
השטן שפגשה בלילה הזה, ילווה את שנתה וחייה בשנים הבאות.  
הנחתה קשה מאוד מהסופרת, כזו שתשאיר צלקות ושריטות עמוקות. ללילה הזה יש השלכות הרות גורל.
האם היא מצליחה להתאושש??                             
 
                    ליבי מתרוממת מההנחתה!
 
קפיצת זמן בסיפור, תשע שנים ליתר דיוק.
 
אנו פוגשים ליבי אחרת.
כבר לא נערה. מוכנה להילחם.
היא בונה את חייה מחדש, אפשר לומר מהריסות ליבה.
היא נשואה לאמיר, תכשיט של בחור, אם אתן מתחברות לתכשיטים הזולים והמחלידים, שאפשר לראות שהם מזויפים מקילומטר.
 
 נישואין שהיא רוצה לצאת מהם במהרה.
 
בחגיגות החתונה של זוג מחבריה, היא פוגשת בעומר.
 
עומר הנסיך בשבילכן בנות!!!
בשנות השלושים לחייו. מצליח בזכות עצמו, מתופף על תופים ומתנדב בבית חם- מקום המעניק תקווה ואוזן קשבת לנערות שחוו התעללות.
ניתק את עצמו ביודעין ממשפחתו. הוא מאשים את אביו במקרה נורא שקרה והותיר בו משקעים לתמיד.
 
עומר הוא לא הטיפוס של ליבי,
היא דואגת להזכיר לו את זה שוב ושוב.
 
השניים האלה הצחיקו אותי.
הדיאלוגים ביניהם שנונים ומהנים.
 
ליבי נכוותה המון, היא אינה מוכנה להוריד את המגננות והחומות שטיפחה ובנתה במשך שנים.
 
האם עומר מצליח לסדוק ולו במעט את חומותיה של ליבי??
 
שורה תחתונה….
 
איזה ספר!!
אתם ודאי רוצים לדעת את המשך קרב האגרוף האפי הזה, נכון?!
 
אז תדעו שהיריבות שלנו לא במשקל זהה בכלל.
יהודית במשקל הכבד  (מטאפורית, תירגעו, אל תתחילו עם תסביכי משקל עכשו),  מנחיתה על ליבי  אגרוף אחרי אגרוף!
ללא הפסקה.
בדיוק כשליבי מתחילה להתאושש ולעמוד על הרגליים, מגיעה סדרה נוספת של מכות לבטן המשאירות אותה על הרצפה.
 
כל מתמודד צריך שיהיה מישהו בצד שלו, בפינה שלו.
ינקה לו את הפצעים המדממים, ויתן לו לגימה של מים עד הסיבוב הבא, ועל הדרך יעודד ויתן ביטחון.
 
זה בדיוק מה שעומר עשה!
ליבי הייתה רגילה שלא נלחמים עליה. את כל המכות שהיא קיבלה מהחיים, היא הדפה. מהלומה, אחר מהלומה.
איך תבטח במישהו שוב? הרי תמיד איכזבו אותה.
 
לאט ובטוח. הוא מקלף מעל ליבה את השכבות העבות המסתירות אותו.
 
ליבי, ליבי, ליבי.
כמו בשיר של סטינג האהוב עליי- fragaile,  היא שברירית, אבל אל תתנו לזה להטעות אתכם. היא חזקה כל כך! נמרה של ממש, ועוד על עקבים.
היא מתמודדת עם כל מה שהסופרת [הפסיכית!] מעיפה ומנחיתה עליה.
 
הסיבוב האחרון מכריע…לג’וד יש עוד כוח והיא מנצלת אותו.
עד שחשבתי שליבי מובילה, היא מנחיתה נוק אאוט לפנים ! תעקבו טוב כי היא מהירה, אפילו לא ראיתי את זה מגיע!
 
הכריכה מדהימה. השם של הספר לא פחות, חכו שייפול לכם האסימון. הפרקים מסופרים בגוף ראשון ע”י ליבי ועומר לסירוגין. ושלא תטעו.. ישנם קטעים שיהודית השובבה מפתיעה בהם, ובענק!!
 
אני בטוחה שכל מי שכתבה המלצה לספר הזה השתמשה במילים שאקליד עכשו…
 
יהודית יקרה, אכן פרטת על מיתרי ליבי.
 
לא רק עליהם, אלא על כל גופי ונפשי.
לא ניתן היה לספור את הפעמים שהצמרמורת עברה בי בזמן הקריאה.
היו קטעים ששברו אותי, מבפנים. רציתי לאסוף ולחבק את ליבי ולומר לה שהיא תעבור את הכל כמו הנמרה שהיא. עומר המושלם ( אני רוצה כתובת מדוייקת שלו!!) שידע לקרוא ולהבין את הנמרה הלוחמנית שלו היטב, ידע שההתמדה תניב לו תשורה אמיתית.
אמרתי נסיך?!
 
אצל ליבי הדמעות הגיעו בסופו של דבר וזיככו את נפשה במעט…אני מחכה שהדמעות יגיעו אליי.
 
תודה על ספר מיוחד ומרגש, אני מצפה לספר הבא.
תשתדלי שיהיה מושלם. 
 
היה נפלא.

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים
השארת תגובה