לפני שיתפוגג מאת קיי. איי. טאקר.

סקירה מאת יעל אסולין.

למי שאוהבת רומנים בסגנון Slow burn (כמו ‘לכבוש את הקיר’ המעולה) אני ממליצה על הספר המקסים הזה שמביא את סיפורה של קת’רין רייט, אם חד הורית מעיירה קטנה, שעולמה מתהפך כאשר היא מצילה את חייו של לא אחר מכוכב ההוקי מפורסם ברט מאדן.

קת’רין נחושה לשמור על פרטיותה מאחר שבנעוריה עמדה במוקד הרכילות של העיירה עקב רומן עם המורה שלה לאומנות ונפגעה מזה קשות. לאור הפגיעה היא שומרת את עצמה ואת בתה הקטנה מתחת לרדאר על מנת לא לעמוד שוב במרכז הרכילויות אך אז מתרחשת תאונת הדרכים הנוראית בו היא מצילה את ברט וקת’רין מוצאת את עצמה, שוב, במרכז העניינים כנגד רצונה.

** “הוא כוכב תקשורת לא קטן” אני מרגישה את עיניו מבזיקות לעברי “ואת הרגע הצלת את החיים שלו. אז אנחנו יכולים להימנע מלמסור את השם שלך, אבל הבלגן הזה שקרה שם? לא תצליחי להתחמק מזה לנצח. הם כמו חיות טרף, וחמש עשרה דקות התהילה שלך יגיעו בין שתרצי בהן ובין שלא.”
אני מתכווצת במושבי בזמן שבטני מתהפכת בקרבי “כבר חוויתי את חמש עשרה הדקות שלי. זה הספיק לי לגמרי.”

הספר מתאר לנו את התמודדותה של קת’רין לחשיפה הבלתי נמנעת אשר גם מכניסה לחייה את ברט וגם מאלצת אותה בסופו של דבר להתמודד עם השדים בעברה.

ברט נחוש בדעתו לגמול לקת’רין וגם לעזור לה להתמודד עם התקשורת ותוך כדי הסיפור אנו עדים למתח שלאט לאט הלך ונבנה בניהם אך בזמן שכולם מסביב רואים זאת- קת’רין מסרבת להכיר בכך כי מה לה, אם חד הורית צעירה וענייה, ולכוכב ההוקי הגדול והמפורסם?

** “את יודעת כמה אנשים רוצים שתהיו יחד? את צריכה לראות את כל הדברים שמפרסמים באינטרנט”.
לא, תודה.”  אני מתעסקת בשרוכי הסינר הכרוך סביב מותניי “למה לאנשים אכפת בכלל? הם לא מכירים אותנו. למה שקורה בינינו אין שום השפעה עליהם”.
מפני שזה כמו באגדות!”
אגדה.
המלצרית הבודדה והענייה בעלת העבר שרודף אותה, האם החד ההורית התשושה והמצולקת, שמגרדת קטשופ משולחנות ומגישה טוגנים לנהגי משאיות, כובשת בקסמיה את הנסיך העשיר, החתיך וטוב הלב. אני מניחה שזה באמת קצת דומה לסינדרלה.  למרות שבערב הקסום שלה, סינדרלה נעלה נעלי זכוכית יפהפיות ובערב שלי נעלתי נעלי עקב מרופטות, שנותרו זנוחות בתעלה.

אהבתי את הרגישות של קת’רין ואת הנחישות שלה לשמור על עצמה ועל בתה ובמיוחד את צניעותה. היא לא מוכנה לקבל שום תמורה מברט כתודה על שהצילה את חייו וגם כשהיא מבינה שהיא מפתחת אליו רגשות היא נוקטת בזהירות משנה ולא ממהרת לתת לו להיכנס עקב החשש מההשלכות על כך. היא בטוחה שהדבר היחידי שהוא מרגיש זה מחויבות כלפיה ומפחדת מההשלכות על ליבה ועל חייה אם וכאשר הוא יתפקח מהאופוריה של ההמולה סביב הצלת חייו.

** “אני יודעת שברט עדיין בהלם. אני יודעת שהחיים שלו שונים בתכלית מחיי. אני יודעת שאינני יכולה להשתלב בהם.
אני יודעת את כל הדברים האלה.
עם זאת, כאשר שמעתי את אימי אומרת את זה, הרגשתי כאילו מישהו חורר את בלון התקווה שהתנפח בתת המודע שלי, בזמן שהנחתי לעצמי לשקוע במחשבות על חמימות גופו, על זרועותיו החסונות העוטפות את גופי. או על הנשיקה החטופה ההיא.
ייתכן מאוד שקייט ות’רס צדקה בדבריה. אולי לברט באמת יש רגשות כלפיי שהם מעבר להוקרת תודה. אבל גם אימא שלי צודקת. זה לא יחזיק מעמד. ההלם יתפוגג, הגוף שלו יחלים והוא יוכל לחזור לרדוף אחרי דסקיות משחק וליהנות מהיתרונות שבמעמדו כאדם מפורסם.
אין מה לעשות, אלה הם החיים. יום אחד מישהו יכול לומר לך שהוא אוהב אותך, ולמחרת לומר לך שאת צריכה לשכוח ממנו.

מדובר בספר מקסים ונוגע ללב שמביע בצורה יפה את רגשותיה וחששותיה של קת’רין- החששות מלעמוד שוב באור הזרקורים ולא משנה אם הסיבה חיובית או שלילית, החששות לתת שוב את ליבה לאחר שבפעם האחרונה לא רק שברו אותה אלא גם פגעו בחייה, והרצון לשמור ולהגן על עצמאותה ועל בתה.  אנו עוקבים לאורך הספר אחרי הניסיונות של ברט להתקרב אליה, לעזור לה ובניסיונותיה לשמור על חייה השבירים מטלטלות נוספות.

** “ברצינות, את לא יכולה פשוט למצוא מישהו נורמלי? קודם כול את מתאהבת במורה שלך לאומנות וכמעט שולחת אותו לבית הכלא. אחר כך את נכנסת להיריון מסוחר סמים שלא יכול לעזור לך מפני שהוא גם נכנס לכלא. ואז את הולכת ומחלצת את ברט מאדן מתוך מכונית בוערת וגורמת לו לכרכר סביבך כמו כלבלב חולה אהבה בתוכנית טלוויזיה בתפוצה ארצית. למה את לא יכולה פשוט למצוא מישהו… לא יודע, בנקאי או שרברב?”

ממליצה בחום לקרוא ולהתרגש ותזכרו:

** “טוב לטפח חלומות. בלי חלומות, לא היו לנו מטרות. ובלי מטרות… מה הטעם לחיות?” 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה