לפני שהיינו זרים מאת רנה קרלינו.

סקירה מאת חוה יוסיפוב גודייב.

 

“אם הייתי יודע לפני 10 שנים את מה שאני יודע היום, הכל היה נראה אחרת. הכל היה שונה”

אין אחד שלא אמר את זה לעצמו!

אם היינו יודעים אז את מה שיודעים היום אולי חיינו היו נראים אחרת, אולי היינו מגיבים אחרת לכל מיני סיטואציות…ואולי לא.. אין לדעת.

“לפני שהיינו זרים” הוא ספר שמתייחס בדיוק לכל אותם האמרות על העבר, ההווה והעתיד.

 

מה חשבתי על הספר:

הספר מחולק ל4 חלקים.

החלק הראשון הוא ההווה.

החלק השני הוא העבר- לפני 15 שנים.

החלק השלישי- בחזרה להווה.

והחלק הרביעי והקצרצר הוא סוג של אפילוג.

חייבת לציין שמאוד אהבתי את החלק השני- העבר של הדמויות. נהנתי להכיר אותם מזווית אחרת אחרי שקוראים עליהם בהווה.

יש משהו שממש משך אותי בכתיבה של הסופרת, לא יכולה לשים בדיוק את האצבע על הנקודה.. אולי אלה היו התיאורים הקצרים או הדמויות או שאולי זאת פשוט הכתיבה הפשוטה והלא מתפלספת (יש מילה כזאת.. בדקתי)

אהבתי שהסופרת הכניסה המון תובנות במהלך הסיפור, מה שגרם לסיפור מצד אחד להיות עם סוג של מוסר השכל ומצד שני לא הכביד על העלילה.

הדמויות היו פשוטות פשוטות וכל כך אמיתיות שפשוט נהנתי לקרוא עליהם.

 

הדמויות:

הדמויות מתחלקות ל2: הדמויות מהעבר והדמויות מהווה.

 

“אמונה אמיתית חייבת לשרוד. זה מה שלמדתי ממנה: להאמין בעצמי ובאמונות שלי” (עמוד 77)

*מאט- בעבר סטודנט לצילום ובהווה עובד בנשיונל ג’יאוגרפיק.

למאט יש כישרון צילום נדיר והוא לא מבזבז אותו ומצלם כל מה שרק יכל, בעיקר את גרייס- חברתו הטובה ושכנתו במגורי הסטודנטים.

הוא אדם פשוט שלא מנסה להיות מישהו שהוא לא. הוא הולך אחרי האמת שלא באש ובמים וזה מה שממש אהבתי אצלו, גם אם זה אומר ללכת נגד משפחתו.

מאט הסטודנט יותר משוחרר ואילו מאט בהווה יותר עצור, יותר מדוכדך וחסר חיים ואפשר להבין למה- מה שעבר עליו ב15 שנים האלה.. לא התמזל מזלו.

 

“המוזיקאים הכי טובים אוהבים לנפר את הכללים. העניין הוא שאת צריכה לדעת את הכללים לפני שאת יכולה להפר אותם בצורה טובה.” (עמוד 103)

 

*גרייס- אחת הדמויות הצבעוניות שיש.

גם בעבר וגם בהווה.

גרייסלנד גם היא סטודנטית ונגנית מצויינת בצ’ילו.

גרייס מרוששת ומנסה לחסוך כמה שאפשר וזה גורם לה להשיג אוכל וכסף בדרכים מאוד מקוריות.

מאט וגרייס נמשכים אחד לשנייה בשניה שהם נפגשים ולא נפרדים עד שהגורל מפריד ביניהם (דמיינו מוסיקה דרמתית במיוחד).

גרייס היא משב רוח מרענן בחייו של מאט ובספר עצמו.

היא זורחת וקופצת ולא מפסיקה לנגן גם כשהמצב על הפנים.

גם עליה עברו יותר מדי תהפוכות ב15 שנים האלה.


יש עוד דמויות שתרמו לסיפור כגון

סקוט- הבוס שהצחיק אותי

אליזבת- הגרושה המעצבנת

טאטי- החברה הזויה והמצחיקה

ואש-שעליה תקראו לבד.


יש משהו אחד שפחות אהבתי בסיפור וזה החלק השלישי. כל הסיפור כל כך עניין אותי מה גרם להם להיפרד ומה קרה אחרי שהם ראו אחד את השנייה אחרי 15 שנים?!

(אל תדאגו זה מופיע בתקציר.. אין ספויילרים כאן!)

ואז קלף אחרי קלף נפתח ומתגלה

שקרים על גבי שקרים

תככים על גבי תככים

באיזשהו שלב הרגשתי שזה יותר מדי.

יותר מדי שקרים ומזימות.


חוץ מזה מאוד אהבתי את האהבה שהיתה להם בצעירותם,

את המתח המיני שהיה שם… לעזאזלללל

רציתי לצעוק להם “תפסיקו לבלבל את השכל שאתם רק חברים טובים ותשכבו כבר!”

ועד שמשהו קרה ביניהם זה היה לוהט.


לסיכום:

כריכה מדהימה,

כתיבה מעולה,

עלילה מרתקת,

דמויות על הכיף כיפאק

מה צריך עוד מזה?


וציטוט לסיום:

“כולנו הולכים למות, אף אחד לא יודע מתי, אף אחד לא יודע איך….

מהרגע שאתה נולד אין לך שליטה; אתה לא יכול לבחור אץ ההורים שלך, ואם אין לך נטיות אובדניות, גם לא את שעת המוות שלך. האפשרות היחידה שלך היא לבחור את מי לאהוב, להיות טוב לאחרים ולהפוך את הזמן הקצר עד-כדי-אכזריות שלך בעולם לנעים ככל האפשר.” (עמוד 191)


אני ממש נהנתי.

 

מקווה שגם אתם תהנו.

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה