לנשוף / למחוץ מאת קים קאר.

סקירה מאת איילת נבון.

דואט אהבה מוכתמת“:

ספר ראשון – “לנשוף“, ספר שני – “למחוץ

מי שמכיר אותי יודע שאני אדם שמאד מחובר לאינטואיציה שלו והיא לרוב לא מאכזבת אותיכאשר התחלתי לקרוא המילה הראשונה שחלפה במוחי היא בגידה“!

ישנם כל מיני סוגים של בגידות, בין אם היא רגשית ובין אם פיזית, דבר אחד בטוח הדואט הזה מלא בהןלא תיארתי לעצמי עד כמה איווכח לדעת שהאינטואיציה שלי, שוב, לא בגדה בי. עם זאת, בתוך סבך הבגידות הזה התוודעתי לאהבה ממבט ראשון, טהורה, כזו שקוראים רק בספרים, שחולמים עליה רק באגדות, כזו שמחברת בין שני אנשים ברמות הכי גבוהות שישבלי היכולת לנשום ולחיות האחד בלי השניה!

“… ספר לי איך אתה מרגיש כלפיי. הוא צנח על המזרן באנחה שנשמעה אירוטית וגרמה לגופי לרעוד. “זה קל“, אמר, ” מאז פגשתי אותך, אני יכול לחשוב רק עלייך. כאילו את האוויר שאני זקוק לו כדי לנשום. הסיבה לכך שהלב שלי פועם. כשאני איתך אני מרגיש כאילו הכל בסדר בעולם הדפוק שאנחנו חיים בו.”

הספר הראשון נכתב בלשון הווה מנקודת מבט של שני הצדדים עם זריקותלעבר, הספר השני נכתב בזמן הווה. ישנם מוטיבים חוזרים בספר, שניים מהם אני אוהבת באופן אישי, שהם הצבע האדום האהוב מאד על אל (הגיבורה הראשית) וגם עליי, ופרח שן הארי המסמל משהו זמני, שעף עם הרוח, אך בעל סגולות של ריפוי וערך רב.

לקח לי זמן לקרוא את הדואט הזה –  אני מודה! הכריכות של הספר לא הכינו אותי לאופי הספר, אלא רמזו על סיפור אהבה רומנטי ועדין. מצאתי את עצמי קוראת ספר מתח, פעם נוספת, רק שהפעם  לא הכנתי את עצמי לעלילה שמתפתחת באופן הדרגתי כל כך. כשקראתי את הספר הראשון הרגשתי כאילו אני נמצאת במזקקת ויסקי, תהליך הבישול היה איטי במיוחדהזכיר לי את סרטי הפשע הישנים ואת משחק הרמזהאהוב שנהגתי לשחק בו כשהייתי ילדה קטנה (וגם היום למען האמת…) רק לקראת סוף הספר הראשון התחלתי למצוא עניין בעלילה, אבל לא יכולתי להפסיק לקרואמשהו בדמויות , שהיו מיוחדות מאד באהבתן זו אל זו וגם באופיין מדמויות אחרות שהתוודעתי אליהן לאורך השנים, ואופן הכתיבה, לא אפשרו לי לנטוש את הספר. הספר השני כבר סחף אותי לגמרי ככל שהתקדמתי בקריאה. ובסופו בכיתי! ככה אני יודעת שקראתי ספר, שהוא טובכשאני בוכה, גם אם תהליך הקריאה פחות זרם לי, הוא השאיר בי חותם!

בנוסף, סצנות הסקס מטריפות את החושים והרגשות המובעים בהן ובספר בכלל הן בעוצמות חזקות.

קצת על הדמויות:

אל סטרלינג במשך רוב חייה חיה כמו צועניה, נודדת, מחפשת מטרה, בורחת מעברה שרודף אותה ומסתירה סוד המרחף מעל ראשה וגורם לה להרגיש מקולקלת ושבורה. היא משתקעת בבוסטון ופותחת שם עסק עצמאי בעקבות היעלמותה המסתורית של אחותה במטרה לסייע למייקל, בעלה של אחותהבגידולה של קלמנטיין, אחייניתה, אליה היא מסורה עד מאד. אל היא בחורה אדמונית, מסקרנת, פיקחית, יפיפייה, בעלת אופי אלטרואיסטי, שגורמת לך להתאהב בה מיד.

לוגאן מקפירסון עובד כעוד בחברה של סבו, איש הצווארון הלבן בעל כורחו, בורח גם הוא מעברו ובעיקר מטומי המהווה צל סכנה ומרחף מעל ראשו. במשך כל חייו הוא נלחם בין השתייכותו למשפחת פשע לבין הרצון להיות אדם נורמטיבי. לכל זאת מתווספות מערכות יחסים מסובכות בינו לבין בני משפחתו בעיקר מול הוריו. טעות אחת קטנה של לוגאן, כשהיה צעיר, גרמה לו לשלם מחיר כבד מנשוא.

זה לא איך שאתה נופל, לוגאן, משנה איך אתה קם…”

מפגש מקרי בין השניים מוביל למערכת יחסים סוחפת שעולה ויורדת בקצב מסחרר כמו רכבת הרים. זהו סיפור על אהבה אסורה שגורמת לדמויות להתמודד עם עברן, לעבור תהליך של ריפוי ולהבין שביחד הן הרבה יותר חזקות מלחוד!

“…עכשיו, לבד לא הייתה אפילו אפשרות מבחינתי.”

יחד. לא מופרדים. לא לבד. יחד.

תובנה שלקחתי איתי מהספר הבחירות שלנו לא תמיד תהיינה נכונות ונצטרך לשאת בהשלכות, אך הן וההתמודדות איתן מגלות לנו מי אנחנו והן אלה שסוללות את דרכינו!

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

 

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה