לו הייתי את מאת ליסה רנה ג’ונס.

סקירה מאת אורית בינזרי.

ספר ראשון בסדרת ה’יומנים האבודים’.
 
הספר הזה מתעתע לי במוח מהדף הראשון.
במשך כל הקריאה הרגשתי שרב הנסתר על הגלוי. יש המון המתרחש מתחת לפני השטח.
 

 
בדרך כלל סקירה שלי מתחילה במילים סיפור אהבתם של… 
אבל זה לא סיפור אהבה קלאסי. 
העלילה רומזת על משחקי שליטה, על “אדון” ונשלטת, על עונשים ועל עולם שלם מתחת לפני השטח שמתגלה סביב היומנים האבודים. אנחנו נכנסים לאט לאט לעובי הקורה ועד סוף הספר אנחנו נחשפים לעוד ועוד פרטים.
 
“זה לא רעיון טוב לתת לגבר רעב לחכות, שרה.” עוד אחת מהאזהרות שלו האורבות במעמקי הבטחה חושנית כלשהי, הבטחה לעונש ארוטי אם לא אמהר ו… טוב, אני לא יודעת מה, אבל אני די בטוחה שאני רוצה לתת לו לחכות ולברר מה יקרה.”
 
העלילה מספרת את סיפורה של שרה, מורה בבית ספר שיצאה לחופשת קיץ, אשר קיבלה מחברה יומנים של מישהי שהן אינן מכירות. 
שרה קוראת ביומנים ונחשפת לעולם שלם, מרתק, מסוכן ומאוד מאוד אירוטי שבו חיה האישה המדוברת (רבקה). הקטע האחרון ביומן נקטע בצורה לא ברורה ושרה חוששת לחייה של רבקה. היא מחליטה למצוא אותה ולוודא שהיא בסדר. 
במסגרת החיפוש היא מתחקה אחר רבקה וברגע של היסח הדעת מציעה עצמה כמחליפה שלה בעבודתה בגלריה.
הבוס שלה בגלריה, מארק קומפטון, הוא איש עשיר מאוד, סמכותי וחתיך בצורה מסוכנת. 
הוא מטלטל אותה. גורם לה לשאול המון שאלות אבל תשובות אין. 
במקביל היא מכירה את כריס מריט, צייר נודע, מוכשר וחתיך הורס. הוא טוען שהוא מסוכן, שכדאי לה להתרחק ממנו. ובכל זאת, חודר לנפש שלה. 
 
“מבטי נמשך אל ידיו, ואני לא יכולה שלא לחשוב על המיומנות שבה הוא נגע בגופי, על המיומנות שבה הוא ודאי אוחז במברשת הצבעים. כיצד ידע להחזיק אותי על הקצה ואז לקחת את כולי.”
 
העלילה הולכת ומסתבכת.
חלקים ביומן רודפים את שרה, האירוטיקה והשליטה שרבקה מתארת ביומן מסקרנים ומפחידים את שרה. 
 
“מי את רוצה להגיד להם שאת?” אי אפשר לפספס את קריאת התיגר שבדבריו.
לכל הרוחות, שוב מתהפך לו המצב רוח, ואנחנו שוב נמצאים בצד האפל. בקצב הזה אני אגיע מהר מאוד להצלפות.”
 
עד סוף הספר לא ברור מי נגד מי, מי שולט בעניינים ועד כמה הסיפור סבוך אבל ברור לחלוטין שזו טרילוגיה ששווה לקרוא! 
אני מחכה בקוצר רוח לספר השני והשלישי. 
 
הספר הזה שונה, מעניין ומותח! 
ממליצה

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה