“להט צורב” מאת לורן לאוול.

 

סקירה מאת יפעת ארניה.

 

“האדון תמיד רצה שאהיה החפץ הנוצץ שתלוי על זרועו באירועים חברתיים.

הוא רצה שאהיה מושא קנאתם של שאר הגברים.

למדתי מהר מאד לנסות ולהפוך לצל.

הוא מעולם לא הניח לזה לקרות,

כמובן, אבל זה שירת אותי היטב כשהוא מכר אותי..”

 

 

כבר הבנתם שלורן לאוול סופרת מבריקה?!

אחת כזו ששומרת על דופק גבוה כמו ב…אינטרוולים…?!

שכותבת בקצב מטורף!!!!

היא מתעתעת בנפשי ובמוחי!

כל פעם שחשבתי שהינה אנחנו מגיעים לנחלה…

שוב היא הנחיתה עלינו פצצה.

זה ידוע שכך זה בקרטל

ואני לא צריכה להסביר לכם איך הוא עובד.

רגעים לא פשוטים של… אפלה…

עד כדי כך שהלב התכווץ ודימם בתוכו.

לוקחים סיכונים,

נכנסים למקומות ב…דלתות אחריות.

יש…נקמה שמתדלקת את כולם

וגם לא מעט… אבדן שליטה..

דם ואלימות, הם המטבע היחיד שעובר לסוחר.

אם אי אפשר לקנות מישהו.. גורמים לו לדמם למוות.

זה הקרטל שבנוי על קוקאין ושפיכות דמים.

והגברים שם… תמיד רוצים יותר כוח, יותר כסף, יותר שחיתות.

מלחמה רודפת מלחמה.

 

הסיפור של אנה ורפאל מקביל לסיפור של נרו ואונה

הזוג הקשוח שלנו מ”נשיקת פיתוי” ו”נשיקת מוות“.

בספר הזה יש אפילו מפגש פסגה מטורף.

סוג של…פיצוץ…

ולמרות שהיו קטעים שידעתי איך יגמרו היות וקראתי

את נשיקת מוות ונשיקת פיתוי,

הנפש הייתה דרוכה,

כי הדרך….הייתה בפירוש מופלאה.

למי שצריך תזכורת, קישור לסקירה של “נשיקת מוות” ו”נשיקת פיתוי

https://www.facebook.com/342209853218789/posts/600108237428948/

קישור לסקירה שלי לספר הקודם “אחרי ההדף

https://www.facebook.com/342209853218789/posts/612136922892746/

 

הן היו ילדות קטנות שכל עולמן התהפך בשניות..

הפכו ליתומות… ואז…הופרדו… ו…נמכרו…הושפלו קשות.

אם לא היו מופרדות עתידן יכול היה להיות שונה לחלוטין.

אבל המציאות מרה וקשה.

הן זרות, עולמות שלמים מפרידים בניהן.

בעל כורחן הן פנו כל אחת לדרך שונה.

אף אחת מהן לא הייתה חופשיה ..

לא בגופה ולא בנפשה..

אונה הוכשרה לחוסן,

בעוד אנה… נאלצה להפגין חולשה.

אנה שלנו קרועה בין העבר לבין ההווה והעתיד.

רפאל שולט בקרטל

ומבחינתו יש שלושה דברים שגבר צריך לכבד: אלוהים, עסקים ואישה.

הוא אמנם ג’נטלמן אמיתי, אבל קשוח וחד לחלוטין.

עוצמתי, קטלני ויפיפה.

בהחלט …. נסיך כובש..

ואילו אנה שני חצאים של שלם מרוסק.

מצד אחד חזקה ויפיפייה,

מצד שני…שבורה, אפלה, מעוותת והרוסה לחלוטין.

 

את השיר הזה אני מקדישה לויולט אחותו של רפאל ולמריה שלנו שהייתה כאמו השנייה.

https://www.youtube.com/watch?v=6U_5KhaH6IM

 

אנשים רעים מונעים מיצרים בסיסיים,

מסטיות פשוטות,

מאובססיה חייתית.

זכרו,

שהחיים קצרים ושבריריים

ואי אפשר לראות את הכוכבים בלי החושך.

מאחלת לכולנו לראות תמיד את האור

ולדעת מה המטרה שלנו בחיים.

הרי בלי מטרה… אנחנו רק… מתקיימים.

זוהי המלצה בוערת לחלוטין

מחכה כבר בכיליון עיניים לחלק הבא…

יפעת ארניה

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.  

 

 

 

 

 

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה