לא רצויה מאת ספרון איי. קנט.

סקירה מאת יעל אסולין.

 

** “אהבה חד־צדדית היא כמו איבר מת וחסר תועלת. אין לה תפקיד. היא חולה יותר ממחלה. מחלה אפשר לרפא, אבל נפש פגומה אי אפשר לתקן. זה הדבר הכי מתסכל בעולם, להיות חסר אונים”

אני חושבת שזה בין הספרים הבודדים שסיימתי ולא החלטתי מה דעתי עליו כי הוא סחף אותי ועצבן אותי בו זמנית. היה משהו בדמויות, בעיקר בדמות הגברית שעצבנו אותי ולא הצלחתי להחליט בסופו האם אני אוהבת או שונאת אותן. או שאולי הן פשוט היו שונות מהתבנית המקובלת שאני רגילה ואני זו שלא הסתגלה לשינוי הזה. ואולי דווקא זה שהן חורגות מנורמה זה בעצם הייחודיות של הספר? אולי הדמויות הללו מושלמות בכך שהן לא מושלמות, שהן שרוטות?

ואולי כדאי שאציג אותן בשביל שתבינו על מה אני מדברת….

ליילה רובינסון

** “מעולם לא חשבתי שלב הלטאה שלי מסוגל להישבר עד כדי כך. מעולם לא הרגשתי בודדה כל־כך. כל־כך לא אהובה. טעות של הטבע.

לילה סובלת מאהבה נכזבת, חד צדדית כפי שהיא מגדירה אותה. אהבה שהפכה אותה לאובססיבית עד שהכל התפוצץ לה בפרצוף והיא נאלצה לעזוב את ביתה ומשפחתה ולהתחיל מחדש. היא מתחילה ללמוד בקולג’ רחוק מהבית אך הראש עדיין חושב על אהבתה הקודמת עד שהתקלות מקרית באיש תכול העיניים מעוררת אצלה אובססיה חדשה, לאו דווקא מאהבה. אבל יש משהו בעייתי-  מדובר בפרופסור שלה לשירה ולא רק זה (אבל אתן לכן לגלות לבד מה עוד), כך ששוב לילה מוצאת את עצמה אובססיבית כלפי מישהו שאמור להיות מחוץ לטווח השגתה.

לילה לא דמות קלה. היא מלאה בשריטות והבריאות הנפשית שלה די גבולית אבל מתחת להכול מסתתרת נפש בודדה, צמאה לאהבה. צמאה לחיבוק. צמאה להרגשת שייכות. לא פעם הרגשתי שהיא לא לגמרי שרוטה כמו שהיא נראית אלא שהיא גם  נופלת קורבן למשחקים של אחרים ובסוף לוקחת את האשמה עליה וזה מה שגורם לכולם להסתכל עליה עקום. זה לקח קצת זמן אבל היא נכנסה לי ללב וזה מה שגרם לשריטות שלה להתגמד עבורי. מה שקשה לי להגיד על תומס…

תומס אברמס

** “למה לקחת את המשרה הזאת כשברור כל־כך שאתה שונא ללמד ושונא את הסטודנטים שלך?”
זה לא רק את הסטודנטים. אני שונא את כל בני האדם, באופן כללי,” הוא מסביר. “אבל כולנו צריכים לעבוד, לא?”

תומס הוא משורר מצליח שמסיבות אישיות לוקח על עצמו משרת לימוד בקולג’, והוא טיפוס לא קל. הוא יהיר, גס רוח, מתבודד ונדמה ששונא את כולם, חייו הפוכים והוא לא נותן לאף אחד להתקרב.

בדומה לליילה גם אצלו האהבה לא קלה. גם הוא, כמוה, אוהב אבל לא נאהב- אהבה חד צדדית.

מה שמתפתח אצל לילה ותומס הוא לא רומן רגיל, הוא אפילו לא ממש רומן. זה מתחיל מהאובססיה שלה ולאט לאט שניהם נסחפים למעיין מערבולת אבל הוא לא נגיש עבורה- לא רק בגלל שהוא הפרופסור שלה, ולא רק בגלל שחייו הפרטיים לא מאפשרים לו (למה? כפי שרשמתי קודם-תקראו בעצמכן) אלא כי הוא לא מנגיש את עצמו. הוא אולי מנסה לעשות את הדבר הנכון בכך אבל זה הרגיש לי כאילו הוא משחק בה, גם אם הוא לא מתכוון לכך.

אז כפי שהבנתן- שתי הדמויות הן לא בתבניות הרגילות, הן שרוטות, ולא מתאימות את עצמן לנורמה החברתית, אבל בזמן שאצל ליילה הרגשתי שזה נובע בעיקר מהצורך לחוש אהבה ולהיות נאהבת ושייכת, אצל תומס זה הרגיש לי שהוא משחק בה. שמצד אחד הוא זורק לה פירורים ונותן לה סוג של תיקווה ומצד שני ממשיך להיות לא נגיש, קר וגס רוח. משהו אצלו לא ישב לי טוב ולצערי אני לא יכולה לפרט מעבר על מנת לא להרוס-  אתן תגלו את הדמות שלו לבד.

ומצד שני- אולי זה כל היופי שלו, שהוא חורג מהתבנית הרגילה, שהוא לא משחק את המשחק ושכל מה שהוא עושה זה בגלל שגם הוא קצת שרוט….

כמו שרשמתי- היה לי קשה לקבל אותו בהתחלה אבל לאט לאט הוא נכנס לתוכי כך שבסופו של דבר סיימתי את הספר די מבולבלת ואולי זה הגאונות של הסופרת- ליצור דמויות שונות, שלא קל לקבל. כי בנאלי זה קל אבל דמות שמעוררת סימני שאלה- כאלו אין הרבה.

אין ספק שגם תומס וגם ליילה הם לא דמויות רגילות, שונות מהנורמה ומהתבנית הנפוצה. שתיהן אוהבות ושתיהן רוצות להיות אהובות, האם הם יצליחו למצוא את עצמן בתוך כל הכאוס שנקרא החיים שלהם?

** “זהו סיפור חיי ארוז בתסריט מסודר ותמציתי.
תומאס ואני, יש לנו את אותו הסיפור. יכול להיות שהגענו לשם בדרכים שונות, אבל הגורל שלנו הוא אחד.

לסיכום- ספר לא פשוט עם דמויות מיוחדות. יכול להיות שתתחברו ויכול להיות שלא אבל כן ממליצה לנסות. ההתפתחות שלהם לאורך הסיפור מעניינת והרצון להבין אותן יותר לעומק ולהבין את סיפורן לא אפשר לי להפסיק לקרוא. כמה שכעסתי על תומס ככה רציתי לראות לאן הדמות שלו תתפתח. ולמרות שלקח לי זמן, ולא התחברתי אליה מההתחלה, הדמות של ליילה בסופו של דבר נכנסה לליבי.

ואסיים עם ציטוט שנגע לליבי ומאוד מתאים לסיפור של ליילה ותומס:

** “להתאהב זה דבר לא רע, לא שגוי ואפילו לא קשה. בעצם זה דבר ממש פשוט, גם אם זה לא הדדי. מה שקשה זה לצאת מהאהבה”

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן. 

 

 

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה