כפפות של משי מאת אם. אן. פורג’י.

סקירה מאת לירז יצחקי אוחנה.

 טייטום דייויס- בת 22, חיה ולומדת בלוס אנג’לס, מחליטה לעזוב הכל, לנשור מהלימודים ולחזור חזרה לשיקאגו, עיר ילדותה.

טייט מחליטה לשוב ולרדוף אחרי חלום חיה להפוך למתאגרפת מקצועית.

היא הולכת לנסות את מזלה במכון לאמנויות לחימה משולבות אך היא לא ציפתה למצוא שם אותו, את זה שעזבה לפני שנים בלי להסתכל לאחור ושברה את ליבו.

 

“אם תשבור לי את הלב אשבור לך את הפנים”.

 

קמדן סטיל- בן 22, מתאגרף בדימוס שהקריירה שלו נקטעה בעקבות התמכרות לאלכוהול.

לפני 4 שנים היא שברה את ליבו, עכשיו היא חזרה והוא צריך להתמודד איתה כל יום במכון בו שניהם מתאמנים.

 

“לעשות כמיטב יכולתך זה למפסידנים. פשוט לעשות. זה מה שהופך אנשים לאגדה”.

 

טייט וקמדן הכירו עוד כשהיו ילדים בני 7, קמדן עבר לגור עם הוריו בצמוד לביתה של טייט.

את הפגישה הראשונה שלהם הם העבירו בלתת מכות אחד לשני ומאז הם היו בלתי נפרדים.

עד שבגיל 18 בעקבות טרגדיה משפחתית, טייט עוזבת בלי להביט לאחור.

 

לא מספיק שטייט צריכה להתמודד עם אבא ממורמר שאינו מקבל את אורח חייה ועם אחות בעייתית שלא מפסיקה להסתבך בצרות, היא צריכה גם להתמודד עם קמדן ועם היחס שלו כלפיה.

 

“את כאן” הקול שלו אפל, לא ידידותי.

“למה שלא אהיה פה?”

“כי אני לא רוצה אותך פה”.

 

האם קמדן יוכל להתגבר על הכעס ולשחרר את העבר או שזה כבר מאוחר מידי לגשר על הפער?

 

מה חשבתי על הספר?

אהבתי אותו מאוד.

אהבתי שטייט עושה הכל כדי להגשים את החלום שלה.

וקמדן, יכולתי להבין את היחס שלו לטייט ואת הכעס שלו ועם כל זה ראו את הרגישות שלו לכל אורך הספר.

אין כאן איזושהי עלילה מיוחדת, זהו רומן רומנטי קלאסי אך יחד עם זאת הוא לא היה לי כבד מדי, הכתיבה היתה מצויינת והעלילה זרמה ולא נמרחה.

דמויות המשנה הוסיפו המון.

אחלה ספר להעביר איתו שבת.

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה